פרק י"ג- הלש עיסה על מנת לחלקה

א. אדם פרטי שלש עיסה כשיעור, אך מתכוון לחלק את העיסה לכמה אנשים בעודה בצק, באופן שכל אחד מהם יקבל פחות מן הכמות החייבת בחלה - פטור מהפרשת חלה.¹ במקרה שמתכוון לחלק לאנשים לחם או עוגה לאחר האפייה - חייב בחלה.²

ב. אדם המתכוון לחלק לאנשים עיסות, ובאחת מן העיסות יש שיעור חלה - יפריש ממנה על כל העיסות.³

ג. אדם שמכין עיסה שיש בה כשיעור, ואינו מחלק את העיסה לכמה אנשים, אך רוצה לחלק את העיסה לכמה תבניות ולאפות את העיסות (שאין בהן שיעור) בזמנים שונים, עדיף שייצרף את כל העוגות או הלחמים לאחר האפייה בסל אחד או תחת מפה אחת ויפריש מהם.⁴ אבל אם אין אפשרות להניח את כל הלחמים או העוגות בכלי אחד או תחת מפה אחת לאחר האפייה - יפריש מן העיסה עם ברכה.⁵

ד. אך אם מכין כמה עיסות שאין בכל אחת מהן כשיעור, ולאחר מכן מוסיף לכל אחת מן העיסות תבלינים ותוספות באופן שטעם כל עיסה שונה לגמרי (לדוגמה - אחת מתוקה ואחת מלוחה) - יש להפריש בלא ברכה, גם אם יש בכל העיסות יחד כשיעור חיוב חלה.⁶

ה. הפטור של המכין עיסה 'על מנת לחלק' הוא דווקא כשהתכוון לחלקה בשעת לישת העיסה. אך אם עשה עיסה לעצמו ולא התכוון לחלקה, ואחר כך חילק חתיכות מן העיסה לאחרים - חייב בהפרשת חלה.⁷

ו. אדם לש עיסה על מנת לחלקה, וחילקה לכמה אנשים, כאמור בסעיף א. גם אם אחר כך אחד האנשים שקיבל עיסה יצרף אליה עיסה נוספת שאין בה כשיעור הפרשת חלה, באופן שיחד יש בהן כשיעור - מכל מקום פטור מן החלה, כי 'כבר הייתה להם שעת החובה', ונפטרה אותה חתיכת עיסה מן החלה.⁸ כמובן שאם יש בעיסה השנייה לבדה שיעור חלה - יפריש ממנה חלה כדין.⁹

ז. מאפייה שמכינה עיסה על מנת לחלק את הבצק לכמה אנשים - חייבת להפריש חלה.¹⁰ לדוגמה, מאפייה המוכרת עיסות קפואות באריזות שאין בהן כשיעור, והקונה אופה אותן בביתו - חייבת המאפייה להפריש מעיסות אלו חלה.

ח. מורה או גננת שמכינה עיסה ונותנת לכל תלמיד חתיכת עיסה משלו (שאין בה כשיעור), ואחר כך אופה את כל העיסות בתנור אחד - תפריש המורה או הגננת חלה בלא ברכה. אם כל תלמיד לוקח את עיסתו ואופה אותה בנפרד בביתו - פטורה מן ההפרשה.¹¹

ט. שני שותפים העושים עיסה אחת על מנת לחלקה ביניהם לאחר אפייה - מצטרפות עיסותיהם לחיוב חלה.¹²