פרק י"א- צירוף עיסות לחיוב חלה

א. בפרק ו כתבנו שיש חיוב הפרשת חלה רק כאשר העיסה מכילה 1,666 ק"ג קמח (ובשיעור 1,200 ק"ג - יפריש ללא ברכה). אמנם אם יש לו שתי עיסות או יותר, שבכל אחת מהן אין שיעור, אך בכולן יחד יש שיעור - הרי אלו מצטרפות לחיוב חלה, לפי פירוט ההלכות דלהלן.

ב. כשיש עיסות שאין בהן שיעור חיוב חלה, או כאשר באחת יש שיעור ובשנייה אין שיעור - אזי העיסות מצטרפות לפי התנאים שיתבארו להלן, ובלבד שהעיסות עשויות ממיני דגנים דומים, שמותר לצרפם זה לזה. להלן טבלה ובה דיני צירוף המינים זה לזה, בעיסות שאין בהן שיעור חיוב חלה:¹

צירוף עיסות ממינים שונים כשאין בכל אחת מן העיסות כ'שיעור'

ג. אך אם מערבים קמח ממינים שונים בעיסה אחת, כל חמשת מיני הדגן מצטרפים לחיוב חלה.⁴

ד. כשטוחנים את החיטים הרי שהשאור, הסובין והמורסן (= סובין עבה) מצטרפים לשיעור המחייב בחלה, אולם אם הפריד תחילה בין גרעיני החיטה לבין המורסן או הסובין - אינם מצטרפים להשלים את השיעור המחייב בחלה.⁵

ה. צירוף העיסות יכול להיעשות על ידי 'נשיכה' או על ידי 'צירוף כלי'.

ו. 'נשיכה': כאשר שתי העיסות נוגעות זו בזו באופן שהן יכולות להדבק זו לזו, אזי הן מצטרפות לשיעור חיוב חלה.⁶

ז. 'צירוף כלי': כאשר העיסות נמצאות בסל אחד או בכלי אחד, באופן שהעיסות כולן נמצאות בין הדפנות של הסל או הכלי. בדיעבד, גם אם חלק מן העיסות יצאו מחוץ לדפנות הכלי, הרי הן מצטרפות לשיעור חיוב חלה.⁷

ח. אם עיסה אחת הונחה מחוץ לדפנות הסל או הכלי (מעל לשאר העיסות), אין לצרף אותה לשאר העיסות, אלא אם כן מכסים את כל העיסות במפה, ובשעת הדחק אפשר להקל אפילו בלא כיסוי.⁸

ט. לכתחילה יש להקפיד שהעיסות ייגעו זו בזו, גם אם הן מונחות בתוך כלי אחד.⁹

י. די בכך שהעיסות יהיו מונחות אפילו רגע אחד בכלי אחד, כדי שהן יצטרפו ויתחייבו בהפרשת חלה.¹⁰

יא. לא רק עיסות מצטרפות כשהן מונחות יחד בכלי אחד, אלא גם לאחר האפייה - חלות ומיני מאפה שאין בכל אחד 'כשיעור' מצטרפים יחד ל'שיעור' (לעיל סעי' א) ומתחייבים בהפרשת חלה.¹¹

יב. כלי שאין לו דפנות כלל, כגון מחבת שטוחה וכדו' - אינו מצרף עיסות.¹²

יג. כאשר רוצה לצרף עיסות שאין בכל אחת מהן כשיעור, ואין לו כלי או סל, יעטוף את העיסות במפה מתחת וממעל.¹³ אם יש לו כלי בלא דפנות, ויש כיסוי מפה או כלי מלמעלה - די בכך.¹⁴

יד. כלי גדול שהכניסו לתוכו כלים קטנים שיש בהם עיסות, הרי אלו מצטרפות, ובלבד שהכלים הקטנים ייגעו זה בזה¹⁵ אולם כלי שיש בו תאים נפרדים, הרי ספק האם יכול לצרף.¹⁶

טו. כלי מצרף לעניין חלה, אולם יש אומרים שכלי המחובר לקרקע איננו מצרף.¹⁷ על כן אם מונחות כמה עיסות (שאין בהן שיעור) בארון או במקרר - העיסות מצטרפות מספק, ויש להפריש ללא ברכה.¹⁸ הוא הדין בכל הכלים הגדולים שמסוגלים להכיל יותר מארבעים סאה (= כ- 330 ליטר).¹⁹

טז. עיסות שאין בהן שיעור מצטרפות זו לזו באופנים שהובאו לעיל, וחייבות בחלה, בתנאי שהאדם אינו מקפיד אם העיסות יתערבו וייגעו זו בזו, אך אם מקפיד ואינו רוצה בכך - אינן מצטרפות.²⁰

יז. אם האדם שלש את העיסות מקפיד שעיסה אחת לא תיגע באחרת, אין העיסות מצטרפות, ולכן אם אין בכל אחת מהן כשיעור - פטורות מהפרשת חלה. דוגמאות לכך: כשעיסה אחת ממולאת בבשר והאחרת היא חלבית, או עיסה אחת היא חמץ והאחרת כשרה לפסח - במקרים אלו בוודאי מקפידים אף על הנגיעה, ולכן עיסות כאלו אינן מצטרפות.

יח. במקרה שההקפדה אינה על נגיעה, אלא רק על עירוב של עיסה אחת בחברתה, נחלקו הפוסקים²¹; ולמעשה - אינן מצטרפות ופטורות מהפרשת חלה. דוגמאות לכך: כשעיסה אחת מתוקה והאחרת מלוחה, או כשיש בעיסה אחת תבלין מסוים ובאחרת תבלין אחר, שאינו מתאים.²²

יט. עיסות של שני אנשים אינן מצטרפות זו לזו, כיוון שבדרך כלל אנשים מקפידים על עירוב עיסותיהם. אולם אם ידוע שאינם מקפידים על כך, ושתי העיסות הן ממין אחד, הרי הן מצטרפות לחיוב חלה.²³