תוכן עניינים

הלכות חלה

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות חלה - תוכן עניינים:

פרק ח'- הפרשת חלה 'מן המוקף' והפרשה על כמה עיסות שיש בהן כשיעור חלה

facebook email whatsapp

א. יש להפריש באופן שהחלה תהיה סמוכה ל'שיריים שאותם אנו רוצים לתקן' על ידי ההפרשה, כלומר לעיסות או למיני המאפה שמהם אנו מפרישים,1 וזוהי הפרשה 'מן המוקף'.

ב. אם מפריש על כמה עיסות שיש בכל אחת מהן כשיעור הפרשת חלה, צריך להפריש באופן שהחלה תהיה סמוכה לכל העיסות.

ג. אין צורך שהאדם המפריש ישהה ליד החלה וה'שיריים' בשעת ההפרשה, אך מובן שצריך לוודא לפני ההפרשה, שהחלה וה'שיריים' בעינם.2

ד. באיזה אופן נחשבת ההפרשה 'מן המוקף', דהיינו שחלה נמצאת ליד ה'שיריים'?3

1. אם כל העיסות שמהן אנו רוצים להפריש, וכן החלה שאנו מפרישים, נמצאות באותו בית, הרי זה 'מן המוקף', ובלבד שאינן נתונות בכלים נפרדים.4

2. אם כל העיסות או מיני המאפה נמצאים כל אחד בכלי בפני עצמו, אין זה 'מן המוקף' אלא אם כן הכלים פתוחים מלמעלה ונוגעים זה בזה.5

3. אם הכלים סגורים סגירה הרמטית או סגירה שנועדה לשמירה על איכות המוצר - אין זה 'מן המוקף', אפילו אם הכלים נוגעים זה בזה; אך אם הכלים סגורים רק כדי לשמור על תוכנם כדי שלא יישפכו (כגון בעטיפות נייר או ניילון), דינם ככלים פתוחים וכדלעיל.6

ה. בדיעבד אם הפריש שלא 'מן המוקף', ההפרשה מועילה, ופקע איסור טבל מן העיסה.7

ו. אם מיני המאפה אינם בביתו בערב שבת או בערב יום טוב, והם עתידים להגיע אליו בשבת או ביום טוב, יכול להפריש חלה מבעוד יום בביתו, מעיסה או ממאפה אחר החייב בחלה, כדי 'לתקן' את אלו, אף שאין זו הפרשה 'מן המוקף'.8 כמו כן במקרה שיש חשש שבני ביתו יאכלו ללא הפרשה9  או במקרה שמפריש מעיסתו על עיסת חברו (כאשר יש חשש שחברו לא יפריש),10 יכול להפריש חלה שלא 'מן המוקף'.

ז. עיסות שיש בהן שיעור חיוב חלה, אין מפרישים ממין אחד על מין אחר. לדוגמה: אין מפרישים מעיסה שמכילה קמח חיטה על עיסה שמכילה קמח שיפון.11 להלן טבלה ובה דיני צירוף המינים זה לזה, בעיסות שיש בהן שיעור חיוב חלה:12

 

חיטה

שעורה

שיבולת שועל

כוסמין

שיפון

חיטה

מצטרפות

לא מצטרפות

לא מצטרפות

לא מצטרפים

לא מצטרפים

שעורה

לא מצטרפות

מצטרפות

מצטרפות

לא מצטרפים

לא מצטרפים

שיבולת שועל

לא מצטרפות

מצטרפות

מצטרפות

לא מצטרפים

לא מצטרפים

כוסמין

לא מצטרפים

לא מצטרפים

לא מצטרפים

מצטרפים

מצטרפים

שיפון

לא מצטרפים

לא מצטרפים

לא מצטרפים

מצטרפים

מצטרפים

 

ח. אם עירב מינים שונים של קמח, ולאחר מכן הוסיף מים ולש לְעיסה, כל מיני הקמח מצטרפים, ואם יש בעיסה כשיעור - חייבת בחלה.13

ט. אין להפריש חלה מעיסה שיש בה קמח של התבואה החדשה על עיסה שיש בה קמח של התבואה הישנה.14 אך אם מערב שני סוגי הקמח ולש מהם עיסה - מותר לכתחילה להפריש מן העיסה.15

1.
חלה פ"א מ"ט; שו"ע, יו"ד סי' שכו סעי' ב.
2.
לדעת רש"י, גיטין ל ע"ב, ד"ה מוקף, צריך שהחלה תהיה לפני המפריש 'שמא אותה שעה אינה בעין', אך רבו החולקים עליו; עי' תוס', גיטין שם, ד"ה לתרום; וע"ע התורה והארץ ב, עמ' 182-181.
3.
עי' תרומת שמעון, עמ' 239-237.
4.
שו"ע, יו"ד סי' שכה סעי' ב.
5.
ביאור הגר"א לשו"ע, שם ס"ק ח.
6.
רש"ס לירושלמי, מע"ש פ"ג ה"ו, ד"ה עד שלא גפן (הוצ' מכון מוצל מאש, עמ' לב/2); ועי' במה שכתב הגרי"א הרצוג, פסקים וכתבים ג, עמ' קנח; ועי' תרומת שמעון, שם.
7.
רמב"ם, הל' תרומות פ"ג הי"ז; ועי' מהר"י קורקוס, רדב"ז וכס"מ לרמב"ם שם; שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' כה; ביאור הגר"א לשו"ע, שם ס"ק סט.
8.
תוס', יבמות צב ע"ב, ד"ה אלא; ועי' מעדני ארץ, תרומות פ"ג הי"ז, סוף ס"ק א.
9.
חלת לחם, סי' ד' סעי' י ס"ק לד.
10.
ראה להלן הערה 82.
11.
שו"ע, יו"ד סי' שכד סעי' ב; ועי' ש"ך לשו"ע, יו"ד סי' שכד ס"ק ח.
12.
טבלה זו היא על פי הגדרת מין הקמח, כפי שהוגדר בהל' כלאיים ותרומה, שכן זהו הדין כאשר יש בכל אחת מן העיסות שיעור חיוב חלה, והנידון הוא הפרשה של האחת כדי לפטור את חברתה. ועי' להלן הערה 105, שכשאין בכל אחת מן העיסות כשיעור, והנידון הוא הצטרפות העיסות כדי להתחייב בחלה, הקובע הוא דמיון העיסות.
13.
חלה פ"א מ"א; שו"ע, יו"ד סי' שכד סעי' ב.
14.
התאריך הקובע הוא א' בתשרי, והשלב הקובע הוא שהתבואה מגיעה לידי חימוץ, והוא שלב מוקדם יותר מ'הבאת שליש', עי' תורת הארץ, פ"ד אות כב; ושו"ת מנחת יצחק ח"ח, סי' קח. הדין שאין מפרישים מזה על זה - יש אומרים שהוא דין דרבנן (עי' ט"ז לשו"ע שם, ס"ק ח), כי חכמים גזרו שלא יפרישו חלה מן החדש על הישן, שמא יבואו להפריש תרומות ומעשרות מן החדש על הישן; ויש אומרים שהדין הוא מדאורייתא (עי' תורת הארץ שם); ועי' חלה פ"ד מ"ד; ירושלמי, חלה פ"ד ה"ב; שו"ע, יו"ד סי' שכד סעי' ח.
15.
  שו"ת אמרי יושר (אריק), ח"א סי' יב.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ