א. יש להפריש חלה מכל עיסה שהיא כ'לחם', שנאמר 'והיה באכלכם מלחם הארץ'.
ב. יש שתי אמות מידה שקובעות שהעיסה היא כ'לחם': 1) העיסה עשויה מבלילה עבה. 2) העיסה אפויה בתנור ואינה מבושלת או מטוגנת. פרטי ההלכות בנושא זה יבוארו לקמן (פרק יא).
ג. גם עיסה שיש בה מרכיבים נוספים מלבד הקמח והמים, כגון סוכר, דבש, מיני תבלינים וכדו', ואשר מברכים עליה 'בורא מיני מזונות' - חייבת בחלה בברכה.1
ד. לכן אף מציות, לחמניות, ביסקוויטים ועוגות שמרים שמברכים עליהם 'בורא מיני מזונות' - חייבים בחלה בברכה (רשימת מאפים שחייבים בחלה, ראה להלן בפרק יא).
ה. עיסה צריכה להכיל אחד מן המשקים שמכשירים לקבל טומאה (י"ד שח"ט ד"ם): יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב [כולל מי חלב, לבן, שמנת], טל, ומים); לכן בדיעבד, עיסה שנילושה במיצים טבעיים של פירות בלבד, חייבת בחלה בלא ברכה.2 נחלקו הפוסקים האם מעט מים בעיסה מחייבים בחלה, או שמא צריך רוב מים כנגד מי הפירות,3 ועל כן אם אין רוב מים, יש להפריש בלא ברכה.4
ו. בדיעבד אם לש את העיסה עם מיץ פירות ובלא מים (או בלא אחד משבעת המשקים האחרים), יפריש חלה בזהירות שלא יטמא אותה,5 אך לא ישרוף אותה כמקובל,6 אלא ישים אותה בשקית ויזרוק אותה לפח, כדין תרומה. 7
עיסה עבה
פרק ה'- העיסות החייבות בחלה
