פרק ג'- ההפרשה וברכת החלה

א. הברכה צריכה להיאמר לפני ההפרשה, דהיינו 'עובר לעשייתן'. אף על פי כן כדאי להפריש את החתיכה המיועדת להיות חלה לפני הברכה, ואחר כך לברך.¹

ב. נוהגים להפריש חתיכת עיסה בגודל של 'כזית'.²

ג. ישנם כמה נוסחים לברכה על הפרשת חלה: יש הנוהגים לברך 'ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה';³ יש נוהגים לברך: 'להפריש תרומה';⁴ יש נוהגים לברך: 'להפריש תרומה חלה'⁵ (ויש המוסיפים 'מן העיסה');⁶ ויש נוהגים: 'להפריש חלה תרומה'.⁷ כל אחד יברך כמנהג אבותיו.

ד. לאחר הברכה 'יקרא שם' ויאמר: 'הרי זו חלה' 'הרי זו תרומה' או 'הרי זו תרומה חלה'.⁸ אם לא 'קרא שם' ואמר 'הרי זו חלה' וכדו' - ההפרשה מועילה בכל אופן.⁹

ה. המפריש יכול לשבת בשעת ההפרשה.¹⁰

ו. בכל מצב של ספק על חיוב הפרשת החלה, יש להפריש ללא ברכה.¹¹

ז. בימינו כיוון שהחלה בוודאי טמאה ואין אפשרות לתת אותה לכהן, יש לשרוף אותה.¹² לכתחילה יש לשרוף את החלה לבדה, ולא תוך כדי אפיית הלחם.¹³ כששורפים אפשר לשים את החלה בקרקעית התנור אך לא בתבנית.¹⁴ אם אין הדבר אפשרי, מותר לעטוף את החלה בשקית ניילון ולזרוק לפח; במקרה זה עדיף להפריש פחות מכזית.¹⁵