תוכן עניינים

הלכות חלה

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות חלה - תוכן עניינים:

פרק ג'- ההפרשה וברכת החלה

facebook email whatsapp

א. הברכה צריכה להיאמר לפני ההפרשה, דהיינו 'עובר לעשייתן'. אף על פי כן כדאי להפריש את החתיכה המיועדת להיות חלה לפני הברכה, ואחר כך לברך.1

ב. נוהגים להפריש חתיכת עיסה בגודל של 'כזית'.2

ג. ישנם כמה נוסחים לברכה על הפרשת חלה: יש הנוהגים לברך 'ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה';3 יש נוהגים לברך: 'להפריש תרומה';4 יש נוהגים לברך: 'להפריש תרומה חלה'5 (ויש המוסיפים 'מן העיסה');6 ויש נוהגים: 'להפריש חלה תרומה'.7 כל אחד יברך כמנהג אבותיו.

ד. לאחר הברכה 'יקרא שם' ויאמר: 'הרי זו חלה' 'הרי זו תרומה' או 'הרי זו תרומה חלה'.8 אם לא 'קרא שם' ואמר 'הרי זו חלה' וכדו' - ההפרשה מועילה בכל אופן.9

ה. המפריש יכול לשבת בשעת ההפרשה.10

ו. בכל מצב של ספק על חיוב הפרשת החלה, יש להפריש ללא ברכה.11

ז. בימינו כיוון שהחלה בוודאי טמאה ואין אפשרות לתת אותה לכהן, יש לשרוף אותה.12 לכתחילה יש לשרוף את החלה לבדה, ולא תוך כדי אפיית הלחם.13 כששורפים אפשר לשים את החלה בקרקעית התנור אך לא בתבנית.14 אם אין הדבר אפשרי, מותר לעטוף את החלה בשקית ניילון ולזרוק לפח; במקרה זה עדיף להפריש פחות מכזית.15

1.
שו"ת שבט הלוי ח"ד, סי' קמו, וכדעת הרמב"ן, הלכות חלה דף לד ע"ב. ונחשב 'עובר לעשייתן', כי כל זמן שלא קרא שם חלה - אינה חלה, גם לאחר ההפרשה. ואומנם מן הרמב"ם, הל' תרומות פ"ב הט"ז, משמע שמברך לפני ההפרשה; וע"ע רמב"ם, הל' ביכורים פ"ה הי"א.
2.
רמ"א לשו"ע, יו"ד סי' שכב סעי' ה; ועי' אמונת עתיך 91 (תשע"א), עמ' 30-19.
3.
  רמב"ם, הל' ביכורים פ"ה הי"א; רמ"א לשו"ע, יו"ד סי' שכח סעי' א.
4.
שו"ע, יו"ד סי' שכח סעי' א.
5.
מהרש"ל מובא בט"ז וש"ך לשו"ע, שם.
6.
  משפט כהן, סי' ל; עולת ראיה א, עמ' שנג.
7.
בן איש חי, שנה א' פ' צו סעי' יט; שם, שנה ב' פ' שמיני סעי' ב; הגר"מ אליהו, התורה והארץ ה, עמ' 62 הערה 18.
8.
שאילתות דרב אחאי, שאילתא עג; ראב"ד לרמב"ם, הל' ביכורים פ"ה הי"א; ועי' מהר"י קורקוס לרמב"ם שם, שכתב שאין הרמב"ם נחלק עקרונית על הראב"ד, אולם לדעתו הברכה עצמה נחשבת קריאת שם, ושאני מתרומות ומעשרות שיש סוגים שונים של מעשרות.
9.
אם מפני שתרומה ניטלת במחשבה, עי' רמב"ם, הל' תרומות פ"ד הט"ז; ואם מפני שהברכה נחשבת קריאת שם וכדלעיל.
10.
במגן אברהם, לשו"ע או"ח סי' ח ס"ק ב, וכן בגליון מהרש"א לשו"ע, יו"ד סי' שכח סעי' א, כתבו שאף שבדרך כלל כל ברכות המצוות בעמידה, ברכת הפרשת חלה שונה, שכן היא אינה באה אלא להפקיע איסור טבל.
11.
ש"ך לשו"ע, יו"ד סי' של ס"ק ח; וע"ע לקט העומר, עמ' מז הערה כא.
12.
רמ"א, לשו"ע יו"ד סי' שכב סעי' ה.
13.
רמ"א, שם: 'כששורפין החלה עושין לה היסק בפני עצמו'.
14.
בספר איסור והיתר הארוך, כלל לט סעי' כד (ועי"ש סעי' יז) כתב שמותר לאפות חלה יחד עם לחם שכן לא מחמירים בריחא באיסור דרבנן. ועי' בפמ"ג, יו"ד סי' קח, משבצות זהב ס"ק א, שמותר כי החלה והלחם 'כחושים'; וע"ע במה שכתב הראשל"צ הגר"מ אליהו, התורה והארץ ה, עמ' 63 סעי' יג, והערה 24; ומכל מקום לכתחילה יש להחמיר להניח את החלה בקרקעית התנור ולא בתבנית עצמה.
15.
שו"ת מנחת יצחק ח"ד, סי' יג; ויש אומרים שגם ההנחה בפח נחשבת שרפה, שכן האשפה נשרפת בהמשך, עי' שמירת שבת כהלכתה ח"ב, פרק מב הערה נג.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ