ביכורי הארץ
הבאת ביכורים ומקרא ביכורים - חלק א'
ישנן שתי מצוות בביכורים: הבאת הביכורים, ומקרא ביכורים (בלשון הרמב"ם - וידוי). היחס בין שתי המצוות הוא, שהקריאה מצוה נוספת לראוי לכך. ההבאה מעכבת כמובן את הקריאה, אבל לא נראה שאי האפשרות לקרוא מאיזו סיבה שהיא, תעכב את ההבאה, או את היציאה בה ידי חובה.
הבאת ביכורים ומקרא ביכורים - חלק ב'
ישנן שתי מצוות בביכורים: הבאת הביכורים, ומקרא ביכורים (בלשון הרמב"ם - וידוי). היחס בין שתי המצוות הוא, שהקריאה מצוה נוספת לראוי לכך. ההבאה מעכבת כמובן את הקריאה, אבל לא נראה שאי האפשרות לקרוא מאיזו סיבה שהיא, תעכב את ההבאה, או את היציאה בה ידי חובה.
ביכורים הראויים לקריאה ושאינם ראויים לקריאה - חלק א'
שתי מצוות בביכורים. הבאת הביכורים, וקריאה עליהם (ספר החינוך, מצוה צא, תרו). מה הזיקה בין שתי מצוות אלו? מהו העיקרון הקובע אימתי ניתן להביא ביכורים בלא קריאה, ואימתי ההבאה תלויה במקרא ביכורים?
ביכורים הראויים לקריאה ושאינם ראויים לקריאה - חלק ב'
שתי מצוות בביכורים. הבאת הביכורים, וקריאה עליהם (ספר החינוך, מצוה צא, תרו). מה הזיקה בין שתי מצוות אלו? מהו העיקרון הקובע אימתי ניתן להביא ביכורים בלא קריאה, ואימתי ההבאה תלויה במקרא ביכורים?
ביכורים הראויים לקריאה ושאינם ראויים לקריאה - חלק ג'
שתי מצוות בביכורים. הבאת הביכורים, וקריאה עליהם (ספר החינוך, מצוה צא, תרו). מה הזיקה בין שתי מצוות אלו? מהו העיקרון הקובע אימתי ניתן להביא ביכורים בלא קריאה, ואימתי ההבאה תלויה במקרא ביכורים?
ביכורים הראויים לקריאה ושאינם ראויים לקריאה - חלק ד'
שתי מצוות בביכורים. הבאת הביכורים, וקריאה עליהם (ספר החינוך, מצוה צא, תרו). מה הזיקה בין שתי מצוות אלו? מהו העיקרון הקובע אימתי ניתן להביא ביכורים בלא קריאה, ואימתי ההבאה תלויה במקרא ביכורים?
הבאת ביכורים - הודאה על הארץ - חלק א'
מקובל להסביר את תעודתה ומטרתה של מצות ביכורים כביטוי להכרת הטוב, דהיינו: להביע תודה לה' על היבולים הטובים והמבורכים, שהוא מעניק לעמו, היושב בארצו הטובה ועל אדמתו המבורכת.
הבאת ביכורים - הודאה על הארץ - חלק ב'
מקובל להסביר את תעודתה ומטרתה של מצות ביכורים כביטוי להכרת הטוב, דהיינו: להביע תודה לה' על היבולים הטובים והמבורכים, שהוא מעניק לעמו, היושב בארצו הטובה ועל אדמתו המבורכת.
ארמי אובד אבי - הגדת הפסח והביכורים - חלק א'
בבכורים שתי מצוות. הבאת ביכורים ומקרא ביכורים. הרמב"ם מונה בהקדמתו להלכות ביכורים שלוש מצוות, הנוגעות לביכורים. מה משמעותה של מצוות מקרא ביכורים, והאם קיים יחס בין מצוות הבאת הביכורים לבין מצוות קריאת הביכורים?
ארמי אובד אבי - הגדת הפסח והביכורים - חלק ב'
בבכורים שתי מצוות. הבאת ביכורים ומקרא ביכורים. הרמב"ם מונה בהקדמתו להלכות ביכורים שלוש מצוות, הנוגעות לביכורים. מה משמעותה של מצוות מקרא ביכורים, והאם קיים יחס בין מצוות הבאת הביכורים לבין מצוות קריאת הביכורים?
הודאת הארץ
עיכובים ומניעות במצות וידוי וביעור מעשר - חלק ב'
הפסוקים המתארים את מצות וידוי המעשרות נחלקים לשלושה חלקים עיקריים. מאמר זה יעסוק בחלק השני שבו המתודה מודיע כי עשה ככל הנדרש ממנו. נברר שני עניינים עיקריים לגבי וידוי המעשר: על אלה מתנות מן המנויות שם מתודה, ואפילו הן בפני עצמן, ואת שאר ההלכות לא קיים. ואלו הלכות מעכבות אותו מאמירת וידוי.
עיכובים ומניעות במצות וידוי וביעור מעשר - חלק ג'
הפסוקים המתארים את מצות וידוי המעשרות נחלקים לשלושה חלקים עיקריים. מאמר זה יעסוק בחלק השני שבו המתודה מודיע כי עשה ככל הנדרש ממנו. נברר שני עניינים עיקריים לגבי וידוי המעשר: על אלה מתנות מן המנויות שם מתודה, ואפילו הן בפני עצמן, ואת שאר ההלכות לא קיים. ואלו הלכות מעכבות אותו מאמירת וידוי.
עיכובים ומניעות במצות וידוי וביעור מעשר - חלק ד'
הפסוקים המתארים את מצות וידוי המעשרות נחלקים לשלושה חלקים עיקריים. מאמר זה יעסוק בחלק השני שבו המתודה מודיע כי עשה ככל הנדרש ממנו. נברר שני עניינים עיקריים לגבי וידוי המעשר: על אלה מתנות מן המנויות שם מתודה, ואפילו הן בפני עצמן, ואת שאר ההלכות לא קיים. ואלו הלכות מעכבות אותו מאמירת וידוי.
וידוי מעשר ויורשי הארץ - חלק א'
במאמר זה ננסה להתבונן בהבחנה בין הישראלים, הכהנים והגרים, ביחס לירושת הארץ עם ההשלכה שיש לכך לאמירת וידוי המעשר, תוך השוואה לפרשת מקרא בכורים אשר גם בה מצויינת ירושת הארץ כתנאי לאמירתה.
וידוי מעשר ויורשי הארץ - חלק ב'
במאמר זה ננסה להתבונן בהבחנה בין הישראלים, הכהנים והגרים, ביחס לירושת הארץ עם ההשלכה שיש לכך לאמירת וידוי המעשר, תוך השוואה לפרשת מקרא בכורים אשר גם בה מצויינת ירושת הארץ כתנאי לאמירתה.
וידוי מעשר ויורשי הארץ - חלק ג'
במאמר זה ננסה להתבונן בהבחנה בין הישראלים, הכהנים והגרים, ביחס לירושת הארץ עם ההשלכה שיש לכך לאמירת וידוי המעשר, תוך השוואה לפרשת מקרא בכורים אשר גם בה מצויינת ירושת הארץ כתנאי לאמירתה.
וידוי מעשר ויורשי הארץ - חלק ד'
במאמר זה ננסה להתבונן בהבחנה בין הישראלים, הכהנים והגרים, ביחס לירושת הארץ עם ההשלכה שיש לכך לאמירת וידוי המעשר, תוך השוואה לפרשת מקרא בכורים אשר גם בה מצויינת ירושת הארץ כתנאי לאמירתה.
וידוי מעשר ובעלות על קרקע - חלק א'
בשתי מצוות סמוכות בתורה, נאמר וידוי: בכורים ומעשר. עיון בנושא עשוי לבסס כמה מיסודות הלכות וידוי.
וידוי מעשר ובעלות על קרקע - חלק ב'
בשתי מצוות סמוכות בתורה, נאמר וידוי: בכורים ומעשר. עיון בנושא עשוי לבסס כמה מיסודות הלכות וידוי.
הפטרת "וערבה" בשבת הגדול בשנות הביעור
ב"שבת הגדול מפטירין "וערבה", אפילו אם חל פסח באמצע השבוע. הסבר האדר"ת לתקנה זו.
התורה והארץ ב'
פירות שחנטתם מוקדמת - חלק ג'
רוב הפירות, הן הקיציים והן החורפיים, חונטים זמן רב למדי לאחר ט"ו בשבט, אך ישנם כמה סוגים של פירות שמועד החנטה שלהם מוקדם. בגידולים אלו יכולה להתעורר בעיה של חנטה בחודש שבט שהוא חודש המעבר של שנת המעשר. הבעיה ההלכתית מתחלקת לשתים: א. האם חייבים להפריש מעשר שני כדין מעשר השנה השניה, או מעשר עני כדין השנה השלישית.
שליח שהפריש תרו"מ פחות מהשיעור
שליח שהפריש תרו"מ פחות מהשיעור, האם חלה כאן תרומה גדולה?
הפרשת תרו"מ מזרעים - חלק א'
הרבה ישובים מגדלים תפוחי אדמה ובצל לצורך פרנסתם. המגדל מקבל תפוחי אדמה שבעצם ראויים לאכילה מזן המתאים לו, מחטא אותם ובהגיע העת הוא זורע אותם. כמובן מתעוררת השאלה האם תפוחי אדמה אלו, חייבים בתרומות ומעשרות או לא? בבצלים שיטת הזריעה היא שונה, זורעים תחילה זרעי בצלים לאחר מכן לוקחים את הבצלצולים שגדלו, מנקבים אותם וזורעים אותם שוב. גם כאן נשאלת השאלה האם יש להפריש תרו"מ מהבצלצולים. בנושאים אלו יעסוק מאמרנו.
הפרשת תרו"מ מזרעים - חלק ב'
הרבה ישובים מגדלים תפוחי אדמה ובצל לצורך פרנסתם. המגדל מקבל תפוחי אדמה שבעצם ראויים לאכילה מזן המתאים לו, מחטא אותם ובהגיע העת הוא זורע אותם. כמובן מתעוררת השאלה האם תפוחי אדמה אלו, חייבים בתרומות ומעשרות או לא? בבצלים שיטת הזריעה היא שונה, זורעים תחילה זרעי בצלים לאחר מכן לוקחים את הבצלצולים שגדלו, מנקבים אותם וזורעים אותם שוב. גם כאן נשאלת השאלה האם יש להפריש תרו"מ מהבצלצולים. בנושאים אלו יעסוק מאמרנו.
הפרשת תרומות ומעשרות בעגבניות לזרע - חלק א'
אחד הזנים היקרים של העגבניה הוא הזן המיועד להפקת זרעים. זהו זן יקר מאד, המפותח באמצעות תהליכי האבקה והפרייה מיוחדים, וגדל בדרך כלל בחממה. מכיון שטבל אסור לא רק באכילה, אלא גם בזריעה, מתעוררת השאלה ביחס לגידול זה, האם הוא חייב בתרומות ומעשרות.
הפרשת תרומות ומעשרות בעגבניות לזרע - חלק ב'
אחד הזנים היקרים של העגבניה הוא הזן המיועד להפקת זרעים. זהו זן יקר מאד, המפותח באמצעות תהליכי האבקה והפרייה מיוחדים, וגדל בדרך כלל בחממה. מכיון שטבל אסור לא רק באכילה, אלא גם בזריעה, מתעוררת השאלה ביחס לגידול זה, האם הוא חייב בתרומות ומעשרות.
גמר מלאכה - מהו - חלק א'
ההשלכות של "גמר מלאכה" בתחומים רבים בהלכות תרומות ומעשרות, נתקלים במושג "גמר מלאכה" או המושגים המקבילים לו (הלקוחים מעולם התבואה): "מירוח" או "גורן". מהן ההשלכות של מושג זה?
גמר מלאכה - מהו - חלק ב'
ההשלכות של "גמר מלאכה" בתחומים רבים בהלכות תרומות ומעשרות, נתקלים במושג "גמר מלאכה" או המושגים המקבילים לו (הלקוחים מעולם התבואה): "מירוח" או "גורן". מהן ההשלכות של מושג זה?
גמר מלאכה - מהו - חלק ג'
ההשלכות של "גמר מלאכה" בתחומים רבים בהלכות תרומות ומעשרות, נתקלים במושג "גמר מלאכה" או המושגים המקבילים לו (הלקוחים מעולם התבואה): "מירוח" או "גורן". מהן ההשלכות של מושג זה?
גמר מלאכה - מהו - חלק ד'
ההשלכות של "גמר מלאכה" בתחומים רבים בהלכות תרומות ומעשרות, נתקלים במושג "גמר מלאכה" או המושגים המקבילים לו (הלקוחים מעולם התבואה): "מירוח" או "גורן". מהן ההשלכות של מושג זה?
התורה והארץ ג'
ריסוס חומר דוחה על תרומה
האם אפשר לרסס תרומה טהורה בחומר שאיננו נספג בפרי אלא נותן ריח רע בפירות על מנת שלא יאכלוהו הערביים?
הפסד וטומאה בתרומה - חלק א'
האם יש איסור בריסוס תרומה בחומר דוחה על מנת שלא יקחו ממנה הגויים?
הפסד וטומאה בתרומה - חלק ב'
האם יש איסור בריסוס תרומה בחומר דוחה על מנת שלא יקחו ממנה הגויים?
הפרשת תרומות ומעשרות ע"י פועל - חלק א'
האם מוסמך המשגיח להפריש תרו"מ מכל התוצרת במפעל?
הפרשת תרומות ומעשרות ע"י פועל - חלק ב'
האם מוסמך המשגיח להפריש תרו"מ מכל התוצרת במפעל?
הפרשה ללא מינוי - חלק א'
האם אפשר להפריש תרו"מ במערכות ציבוריות גדולות ללא מינוי שליחות, על סמך ידיעה שהבעלים מעוניינים שיפרישו בשבילם?
הפרשה ללא מינוי - חלק ב'
האם אפשר להפריש תרו"מ במערכות ציבוריות גדולות ללא מינוי שליחות, על סמך ידיעה שהבעלים מעוניינים שיפרישו בשבילם?
הפרשה ללא מינוי - חלק ג'
האם אפשר להפריש תרו"מ במערכות ציבוריות גדולות ללא מינוי שליחות, על סמך ידיעה שהבעלים מעוניינים שיפרישו בשבילם?
הפרשה ללא מינוי - חלק ד'
האם אפשר להפריש תרו"מ במערכות ציבוריות גדולות ללא מינוי שליחות, על סמך ידיעה שהבעלים מעוניינים שיפרישו בשבילם?
מילוי מקום המשגיח להפרשת תרו"מ - חלק א'
האם המשגיח, או הרב הממונה על הכשרות - יכולים למנות ממלא מקום למשגיח עבור הפרשת תרומות ומעשרות או שגם ממלא המקום צריך מינוי מפורש ומחודש של הבעלים?
התורה והארץ ד'
הגדרת "תלוש" בבצל שלא נאסף
בזמן איסוף הבצל, נשארים בתוך האדמה בצלים רבים ויש חקלאים המעוניינים להשתמש בהם כתרומה על הבצל שנאסף מן השדה. יש לשאול א"כ, אם בצלים אלו, שאינם יונקים עוד כלום מהקרקע ולא ממשיכים לגדול, אכן נחשבים תלושים ואפשר להפריש אותם כתרומה.
תרו"מ בגינת הבית
אדם שיש לו עצי הדר בחצר הבית. האם מותר לו לאכול את הפירות מבלי להפריש, לפני הכנסתם הביתה?
קביעות למעשר בחממה
בשמיטה שמענו שלהרבה פוסקים דין חממה כדין בית. שאלתנו היא, אם גידול בחממה נחשב כ"רואה פני הבית", ואין לאכול ממנו ארעי בלא תרו"מ?
קביעות למעשרות בהכנסת פירות למכונית
אצל עובדי הפרדס קורה הרבה שהם קוטפים מספר תפוזים ומכניסים אותם למכונית לשם אכילה במהלך הנסיעה. האם ההכנסה של הפירות למכונית מחייבת אותם בהפרשת תרו"מ מדין "ראיית פני הבית", או שהם מותרים באכילת עראי?
מטבעות לחילול מעשר שני
רב מושב ייחד מטבעות כסף לחילול המעשר השני עבור חברי המושב, האם יש צורך להקנות להם חלק במטבעות או שדי במתן רשות בלבד?
חילול מעשר שני על פרוטה ורבע
רב מושב ייחד מטבעות כסף לחילול המעשר השני עבור חברי המושב, האם יש צורך להקנות להם חלק במטבעות או שדי במתן רשות בלבד?
מעשר שני שאין בו שוה פרוטה - חלק א'
לעתים אדם מקבל פרי שאינו מעושר, ומפריש עליו תרו"מ ובשנת מע"ש הוא צריך לחלל את המע"ש שבפרי. אך ישנם מקרים שפדיון המע"ש הוא מסובך מבחינה הלכתית, כגון שערך הפרי הוא שוה-פרוטה אך במעשר-שני שבו (9 ) אין כדי שוה-פרוטה. במאמר זה נעמוד על השיטות השונות שנידונו על מקרים מעין אלו, ועל ההשלכות ההלכתיות הנובעות מכך.
מעשר שני שאין בו שוה פרוטה - חלק ב'
לעתים אדם מקבל פרי שאינו מעושר, ומפריש עליו תרו"מ ובשנת מע"ש הוא צריך לחלל את המע"ש שבפרי. אך ישנם מקרים שפדיון המע"ש הוא מסובך מבחינה הלכתית, כגון שערך הפרי הוא שוה-פרוטה אך במעשר-שני שבו (9 ) אין כדי שוה-פרוטה. במאמר זה נעמוד על השיטות השונות שנידונו על מקרים מעין אלו, ועל ההשלכות ההלכתיות הנובעות מכך.
עגבניות שנקטפו מיד אחר ראש השנה
א' בתשרי הוא ראש השנה לירקות. והוא התאריך הקובע את שייכותם לשנת המעשר הקודמת או הבאה. יש לכך השלכה משנה אחת על חברתה. ולשאלה אם להפריש מעשר שני או מעשר עני. בהקשר לכך ישנה בעיה מיוחדת בעגבניות.
מעשר עני מהיבול שנותר בשדה
ישנם מצבים רבים, בהם כדאי לחקלאי להשאיר בשדה מן היבול לשם מעשר עני. האם אפשר להיפטר מנתינת מעשר עני אם משאירים את ה"נשר" בשדה כאשר ידוע שאין מגיעים לשם עניים?
