ספרי מכון התורה והארץ

ביכורי הארץ

חמץ, מצה וביכורים - חלק ג'

הרב יואל בן נון מסביר על איסור הקרבת חמץ בבית המקדש ומסביר את ההיתר במצוות הביכורים.

ביכורים בימי עזרא ונחמיה - חלק א'

בכתב האמנה שנכתב בימי עליית נחמיה, מתחייבים שבי ציון: ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי עץ שנה בשנה לבית ה' (נחמיה י, לו). במאמר זה נברר מספר שאלות הקשורות להבאת הביכורים בימי עזרא ונחמיה.

הבאת ביכורים – עמידת היחיד לפני ה'

"צפה משה רבנו עליו השלום ברוח-הקודש, שבית-המקדש עתיד להחרב, והביכורים עתידים להפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלוש פעמים בכל יום". מה בין מצוות הביכורים לתפילה היומיומית?

ביכורי יחיד וביכורי ציבור - חלק א'

"בכורים" במקרא- בתורה ובנביאים, מתפרש הן לגבי מצות ביכורים של היחידים, והן לגבי ביכורים של ציבור: העומר ושתי הלחם. האם מצוות הביכורים היא מצווה המוטלת על היחיד או על הציבור?

ביכורי יחיד וביכורי ציבור - חלק ב'

"בכורים" במקרא- בתורה ובנביאים, מתפרש הן לגבי מצות ביכורים של היחידים, והן לגבי ביכורים של ציבור: העומר ושתי הלחם. האם מצוות הביכורים היא מצווה המוטלת על היחיד או על הציבור?

ייחודה הציבורי של העלאת הביכורים

במשנה בביכורים ג, ג נמצא תיאור מפורט ומרשים אודות ההתכנסות המשותפת, השיירה העולה לירושלים וקבלת הפנים המיוחדת שעשו להם אנשי ירושלים. דיוננו יסוב בענין זה, ובחובת העמידה של אנשי ירושלים בפני מי שעושה מצווה.

נשים במצות ביכורים

האם מצוות ביכורים היא 'מצוות עשה שהזמן גרמא' ומתוך כך מהו החיוב לנשים במצווה זו?

קדושת הארץ – עומר, ביכורים ושתי הלחם

ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, ומה היא קדושתה שמביאין ממנה העומר וביכורים ושתי הלחם"". מדוע מצוות אלו דווקא מציינות את קדושת הארץ, ולא תרומות מעשרות ושביעית, שאף הן מצוות התלויות בארץ, והן מצוות מצויות יותר?

ביכורים כמצוה התלויה בארץ

מהי הגדרת מצווה התלויה בארץ ומתוך כך האם מצוות ביכורים תלויה בארך ומהם הגדרים ההלכתיים שלה?

הבכורים כתרומה וכקדשי מקדש - חיבור הארץ והמקדש - חלק א'

במאמר זה נברר מהם השלבים בקדושתם של הפירות, האם הם נחשבים כבכורים כבר מקריאת שמם כבכורים במטע הפירות או מכניסתם לירושלים, או רק מהרגע בו הונפו ליד המזבח וניתנו לכהן. לאחר מכן נברר את ייחודה של מצווה זו, שיש בה מרכיבים, המשלבים קדשי מקדש עם קדשי גבול.

1
2
3
4
5

הודאת הארץ

ה"וידוי" בוידוי מעשר

על מצות "וידוי מעשר" נצטוינו בתורה (דברים כו, יב - טו). על האמור בפסוקים אילו, יש לשאול: 1. בתורה לא הוזכר הביטוי "וידוי" בהקשר של מעשר. מהו אם כן המקור לשם: "וידוי" מעשר? 2. מדוע נקרא בשם "וידוי"? האם יש כאן עוון או חטא שצריך להתוודות עליו? 3 מדוע לא כונו "אמירות" אחרות בתורה בשם "וידוי"?

וידוי על חטא ווידוי מעשר

שני וידויים הם: וידוי על חטא ווידוי מעשרות. הראשון, זמנו בכל עת לפי הצורך וביותר לתקופת השנה, עת קרבים ובאים הימים הנוראים. ואילו השני אינו נוהג אלא אחת לשלוש או לארבע שנים. אך לא רק בעיתוי נבדלים השניים, אלא גם במהות, והם נראים ממש הפכיים זה לזה.

"השקיפה"

בפרשה העוסקת במצות "ביעור מעשרות" מופיע תחילה נוסח הוידוי שעל המתוודה לומר בעת קיום המצוה ולבסוף - נוסח הבקשה שעליו לבקש: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו..." מהי משמעות המילה 'השקיפה'?

מקרא ביכורים ווידוי מעשר- הפרט והכלל

פרשת כי תבוא פותחת בשתי מצוות הקשורות לפרי האדמה, שמלווה גם באמירת דברים.: ביכורים ומעשר. מהם ההבדלים ומה הדומה בין המצוות?

מקרא בכורים ווידוי מעשר - חסד ואמת

יש להתייחס לרצף של מצוות וידוי מעשר ומצות מקרא בכורים כחטיבה אחת, בבואנו לברר את עניינן. כי לא פרשת וידוי מעשר לבדה חותמת את מצוות התורה, אלא הצירוף של שתי הפרשיות הללו יחד.

מצות הביעור והוידוי

מצות אכילת מעשר שני ונטע רבעי בירושלים נראה מהתורה שהיא מצווה חשובה עד מאוד שלא מצינו כיוצא בהם בשאר מצוות והוא עניין שצריך להתוודות לפני ד' שקיים המצווה בשלמות בכל פרטיו וכמפורש בתורה ובמשניות אבל עדיין צריך ביאור איך ילמד ליראה זה שיאכל מעשר שני ונטע רבעי.

וידוי מעשר- וידוי על האמת

הגדרת מצוה זו כוידוי היא בעלת השלכות על עניינה של המצוה וגדריה ההלכתיים. במאמר זה נבחן כמה מן העניינים הקשורים לוידוי המעשרות.

מעמדה של מצות ביעור מעשר- לשיטת הרמב"ם - חלק א'

לעומת הסוברים שמצות הביעור היא מצוה בפני עצמה, נראה ששיטת הרמב"ם היא שהביעור אינו מצוה בפני עצמה, שכן בספר המצוות, מנה הרמב"ם רק את מצות הווידוי, ולא מנה את מצות הביעור.

מעמדה של מצות ביעור מעשר- לשיטת הרמב"ם - חלק ב'

לעומת הסוברים שמצות הביעור היא מצוה בפני עצמה, נראה ששיטת הרמב"ם היא שהביעור אינו מצוה בפני עצמה, שכן בספר המצוות, מנה הרמב"ם רק את מצות הווידוי, ולא מנה את מצות הביעור.

ביעור ווידוי - מצוה אחת או שתי מצוות

האם ביעור מעשר ווידוי מעשר, אילו הן שתי מצוות נפרדות, או אילו שני חלקים של אותה מצווה. עיסוקינו בנושא זה, יהיה בשני מישורים, ע"פ ההלכה וע"פ החסידות.

1
2
3
4
5

התורה והארץ ב'

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק א'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק ב'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק ג'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

האם עדיף להפריש תרו"מ בדרך "ברירה" או ש"לא מן המוקף" - חלק ד'

מסגרת מאמרנו זה נרצה לברר באיזו דרך עדיף להפריש תרומות ומעשרות - בדרך של "ברירה" או בדרך ש"לא מן המוקף".

"מוקף" בזה"ז - חלק א'

חליפת מכתבים בין הרב יואל פרידמן, הגר"ש ישראלי והרב נריה גוטל בנושא 'מוקף' בזה"ז

"מוקף" בזה"ז - חלק ב'

חליפת מכתבים בין הרב יואל פרידמן, הגר"ש ישראלי והרב נריה גוטל בנושא 'מוקף' בזה"ז

דין "מוקף" בזמן הזה - חלק א'

למדנו במשנה שהחתיכה או הפרי שמיועדים לתרומה גדולה, צריכים להיות סמוכים וקרובים לשאר הפירות. ישנם מקורות נוספים לדין מוקף מפסוקים בסיפרי ובירושלמי, והם יובאו להלן במסגרת הדיון אם דין מוקף הוא מדאורייתא או מדרבנן.

דין "מוקף" בזמן הזה - חלק ב'

למדנו במשנה שהחתיכה או הפרי שמיועדים לתרומה גדולה, צריכים להיות סמוכים וקרובים לשאר הפירות. ישנם מקורות נוספים לדין מוקף מפסוקים בסיפרי ובירושלמי, והם יובאו להלן במסגרת הדיון אם דין מוקף הוא מדאורייתא או מדרבנן.

הגדרות כלליות לגמר מלאכה - חלק א'

במאמר שלפנינו נעסוק בנושא: גמר המלאכה בגידולים. פירות וירקות רבים אינם זוכים להתיחסות כלשהי במשנה. מנין נדע מהו שלב גמר המלאכה שלהם? בספרות התלמודית אין הגדרה כללית ברורה שתסכם את המושג "גמר מלאכה". בפרקים הבאים נעשה נסיון התחלתי לרכז את המופיע בראשונים ובאחרונים בענין זה.

הגדרות כלליות לגמר מלאכה - חלק ב'

במאמר שלפנינו נעסוק בנושא: גמר המלאכה בגידולים. פירות וירקות רבים אינם זוכים להתיחסות כלשהי במשנה. מנין נדע מהו שלב גמר המלאכה שלהם? בספרות התלמודית אין הגדרה כללית ברורה שתסכם את המושג "גמר מלאכה". בפרקים הבאים נעשה נסיון התחלתי לרכז את המופיע בראשונים ובאחרונים בענין זה.

1
2
3
4
5

התורה והארץ ג'

השקיה ודין מצעים מנותקים

תשובותיו של הרב ישראלי זצ"ל בנושא השקאת צמחים בשמיטה ובדיני מצעים מנותקים

מצעים מנותקים שאינם מיטלטלים

מה דינם של עציצים גדולים וכבדים, הקבועים במקומם ואינם מיטלטלים בשנת השמיטה?

דילול פירות במטעים

האם מותר לדלל פירות כשהם בוסר, או שיש להקפיד לדלל מיד לאחר החנטה או לאחר עונת המעשרות?

הגדרת החנטה בלימונים

האם ללימונים שיצאו לשמינית יש קדושת שביעית, או שאפשר לשווקם ללא קדושת שביעית?

קדושת שביעית בבוטנים וגרעינים

שאלה אודות גרעינים ובוטנים בשנת השמיטה, כאשר לקיטת גרעינים היא קודם ראש השנה (אוקטובר), ואילו לקיטת הבוטנים היא אחר ראש השנה (אוגוסט), מה דינם לענין קדושת שביעית?

נטיעה בגוש ודין הכלאה לכלאים

האם נטיעה של אילן מורכב שנמצא כבר בגוש אדמה אסורה מדאורייתא?

ערלה בעלי צבר אכילים

בצבר מזן "נפוליטיס", שהפרי שלו קטן ואינו נאכל, ואשר מגדלים אותו לאכילת העלים. האם יש בו דין ערלה? האם מותר לכל הפחות להציג את הפרי הנ"ל כמוצג בתערוכות של משווקים, כאשר יש סיכון שחלק מהמשווקים יטעמו מהעלים של הצבר?

הפרשת תרו"מ בפירות הראויים לאכילה בדוחק

האם הכלל שיהיה "מאכל רוב אדם" נאמר רק על פירות שדוחק לאוכלם, כמו כרשינים ואזוב וכדו', ושהדוחק לאוכלם הוא הגורם שנאכל רק על ידי מיעוט בני אדם? אם כן: אז כל הנ"ל חייבים בתרו"מ, ויהיה ניתן גם להפריש מהם על פירות אחרים מסוגם. או שמא נאמר שפרי המוגדר כ"אוכל" הוא רק פרי כזה שמנהג רוב האנשים בפועל לאוכלו.

הפרשה מעלי הכרובית על הכרובית

האם עלי הכרובית והכרובית נחשבים כעין שני מינים,? אם יש לחשוש לכך שעלי הכרובית אינם משמשים למאכל אצל כל אדם? ומתוך כך, האם מותר להפריש תרו"מ מעלי הכרובית על הכרובית עצמה?