הלימוד היומי ב' אלול ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: כ"ב אדר ב' « הקודם | הבא »

מעמד האשה ביהדות: נר חנוכה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

אשה חייבת כמו איש בהדלקת נר חנוכה. המהדרין מן המהדרין האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק נר חנוכה לעצמו. אולם נשים, בין רווקות בין נשואות, לא נהגו להדליק בעצמן, אא"כ הן דרות לבדן (או כגון שהבעל מחוץ לבית). בימינו, שהנשים מודעות יותר לחיובן ההלכתי מתעוררות שאלות חדשות כגון:

 

אשה, שבעלה טרוד בעבודתו ויגיע מאוחר, שואלת, האם היא חייבת להדליק נר חנוכה בזמן, או לחכות לבעלה? וכן אשה הלומדת בקורס מסויים, הנערך גם בשעת הדלקת נר חנוכה ואינה יכולה להשתחרר ממנו. היא מאד מעונינת להשתתף בעצמה בזמן הדלקת נר חנוכה ולא לסמוך על כך שבעלה או אביה יוציאו אותה ידי חובה שלא בנוכחותה. האם מותר לבעלה או לאביה לדחות את הדלקת נר חנוכה עד שהיא תחזור לביתה, או שלפחות היא יכולה להתכוון לא לצאת בהדלקת הבית ע"מ שתוכל להדליק בעצמה כשתחזור לביתה?

 

דעת הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ד ה"א) שבעה"ב מדליק כנגד כל בני הבית כולל אנשים ונשים. אלא שלדעתו אין חיוב אישי על האשה להדליק נר, אלא על בעה"ב. אך הרמ"א, סובר שכל אחד מדליק בעצמו במקום מיוחד, ולדבריו האשה פטורה (שו"ע או"ח סי' תרעא).

 

החתם סופר (חידושים שבת כא ע"ב) הסביר את פטור האשה, משום צניעות, כי מעיקר הדין מקום ההדלקה הוא על פתח הבית בחוץ. בימינו רבים מדליקים בפנים וכמו"כ נשים נוהגות לצאת מחוץ לביתן (ראה לעיל 'כל כבודה בת מלך פנימה). ואכן דעת הפרמ"ג (משב"ז סי' תרעא ס"ק א) שאשה חייבת להדליק בעצמה, אולם לא נהגו כמותו.

 

הרב מנשה קליין, מגדולי הפוסקים בארה"ב, פסק, שיש להתחשב באשה ולדחות את הדלקת הנרות עד שתשוב מעבודתה או לימודיה. נימוקו הוא: "אם לא תדליק ולא תראה הדלקת נרות תתרגל ככה שלא להדליק ולבטל המצות כי ההרגל נעשה טבע שני כמאמר החכם" (שו"ת משנה הלכות חי"א סי' תקלב). לפי נימוק זה, במקרה הראשון, שבו הבעל מאחר, הנימוק הנ"ל לא תופס וייתכן שעל האשה להדליק בעצמה, מיד עם חשיכה, ולא להמתין לבעלה שיחזור. עם זאת אם בעלה מעוניין מאד להדליק בעצמו בבית והדלקתה המוקדמת תפר את שלום הבית – שלום הבית קודם.