הלכה יומית: ט' טבת « הקודם | הבא »
יום הקדיש הכללי – באמירת קדיש והדלקת נרות על ידי כל ישראל
הרב אהוד אחיטובא. יום עשרה בטבת נקבע ע"י הרבנות הראשית לישראל כ"יום הקדיש הכללי" – והוא מהווה גם כיום זיכרון לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.
ב. לפיכך קבעה הרבנות הראשית לישראל מיד אחרי קום המדינה שביום זה ידליקו בכל בית מישראל נר לעילוי נשמתם של כל אותן אנשים מישראל שאין להם שם ושאר.
ג. גברים שאחד מהוריהם אינם בחיים, מן הראוי שיאמרו "קדיש יתום" במשך כל התפילות של עשרה בטבת (אף אם אינם צאצאים לאנשים שנספו בשואה). משום שעשרה בטבת נקבע כ"יום השנה" לעילוי נשמתם של הנספים בשואה שלא השאירו אחריהם קרובים, והרי הם כמת מצווה שכל ישראל קרוביהם.
ד. באמירת הקדיש של 'יום הקדיש הכללי' צריך להתחיל כבר בתפילת ערבית של ליל הצום וכן למחרת בשחרית ומנחה.
