הלכה יומית: ג' טבת « הקודם | הבא »
בדיעבד כל הלילה, מסיבת חנוכה, בית הכנסת, חדר אוכל, תפילת ערבית
הרב אהוד אחיטוב- על פי הספר אוהלי הלכהלכתחילה יש להדליק את נרות החנוכה בשקיעה או בצאת הכוכבים, כל אחד כפי מנהגו, ולא יאוחר מהזמן 'שתכלה רגל מן השוּק'. חייל שלא הדליק נרות חנוכה עד שעבר הזמן שתכלה רגל מן השוּק, יכול בדיעבד להדליק נרות חנוכה בברכה כל הלילה, עד עלות השחר. יש סוברים שהאפשרות להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוּק היא רק אם יהיו אנשים שיראו את הנרות. זאת כיוון שלדבריהם, כאשר הדלקת הנרות אינה נעשית בזמנה העיקרי, פרסום הנס הוא תנאי מעכב במצווה. ויש סוברים שהאפשרות להדליק נרות לאחר שכלתה רגל מן השוק היא גם כאשר לא יהיו אנשים שיראו את הנרות, כיוון שלדבריהם, פרסום הנס אינו תנאי מעכב במצווה. להלכה, לכתחילה יש להשתדל שיהיו אנשים שיראו את הנרות, כדי לצאת ידי כולם, אך כאשר אין זה אפשרי, מותר להדליק נרות בברכה עד עלות השחר, גם אם לא יהיו אנשים שיראו את הנרות.
כאשר מתאספים חיילים למסיבת חנוכה, ראוי לקיים במקום הדלקת נרות ציבורית, כדי לפרסם את הנס בציבור. אבל אין לברך על הדלקה זו, כיוון שהמנהג להדליק בברכה נאמר רק בבית הכנסת, שהוא 'מקדש מעט' ויש בו דמיון לנס שאירע בבית המקדש, ולא בכל מקום ציבורי. ואם רוצים, אפשר לברך את הברכות ללא הזכרת שם ה', ולהבליע את הדילוג בנעימה. ואם המסיבה היא בחדר האוכל של הבסיס, אפשר לכבד יוצא אשכנז שעדיין לא הדליק נרות, שידליק נרות בברכה ויצא ידי חובה בהדלקה זו. מסיבת חנוכה שמתפללים בה ערבית, יש סוברים שאף בה אין להדליק נרות בברכה. ויש חולקים וסוברים שאפשר לברך בה, כשם שמדליקים ומברכים בבית כנסת, וכן הלכה.
