חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע בתקופת הקורונה

התשובה

ישנן כמה סיבות לקבל את חוק המדינה: 'דינא דמלכותא', מנהג, ותקנות הקהל.^[1] א) מנהג – מכיוון שהחוק החדש נכנס לתוקף רק עכשיו אין כאן מנהג קיים.^[2] ב) תקנות הקהל נצרכות לאישור של 'אדם חשוב',^[3] ונחלקו פוסקי זמנינו אם ועדות הכנסת אשר יש בהן גם נציגים של מפלגות דתיות נחשבות לאדם חשוב.^[4] ג) דינא דמלכותא – כתב הרמ"א^[5] שרק חוק שיש בו משום תקנת בני המדינה מתקבל. והנה בבתי הדין נידונו לא מעט מקרים של ביטול אירועים עקב הקורונה,^[6] ולא נראה שישנה בעיה ללא מענה, ועל כן אין בחוק החדש משום תקנת בני המדינה. ואף שהמחוקק פונה לקהלים רחבים אשר לצערנו אינם פונים לדין תורה, אין בכך להשפיע על ההגדרה ההלכתית של צורך כלפי שומרי ההלכה, ועל כן אין סיבה לעזוב את הדין המבואר ב'חושן משפט' ולקבל את החוק.

נוסף על כך, ניתן לראות בפנייה לבית הדין הליך המבטא הסכמה בין הצדדים, ועל כן החוק אינו חל עליו (סעיף 4, ב), שהרי הם ברצונם קיבלו את הבוררים.

מסקנה – ישנה אפשרות שבית דין לממונות לא יקבל את החוק החדש, 'ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות'.^[7]

[1].     ספר כתר א, עמ' 242.

[2].     שו"ע, חו"מ סי' שלא סעי' א.

[3].     סמ"ע, חו"מ סי' ב ס"ק יד, נבחרי הציבור צריכים אישור של אדם חשוב כפי שצריכים בעלי אומנות הרוצים לתקן תקנה חדשה.

[4].     הרב מרדכי אליהו, תחומין ג, עמ' 240, סבר כי תנאי זה אינו מתקיים בכל חוק שנחקק במדינת ישראל, משום שלא עבר ביקורת של אדם חשוב. לעומת זאת בתחומין יג, עמ' 337, מובא בשם הרב הרצוג כי תנאי זה אכן מתקיים בכנסת.

[5].     רמ"א, חו"מ סי' שסט סעי' ח.

[6].     למשל – אתר פסקים: https://www.psakim.org/Psakim/File/13270

[7].     סנהדרין ו ע"ב.