התשובה
עמידה באי תנועה פסולה מצד הסכנה שבדבר. לעיתים קשה לנהג לשים לב או לבלום, והוא עלול לפגוע במי שעומד שם. אבל מצד 'אילוץ' אני מפקפק. גם אם אין כופין, מי שלוקח טרמפיסט מקיים מצוות גמילות חסד כאמור לעיל. האילוץ האמור הוא כעין השתדלות חזקה, ואינו בגדר כפייה. מצד שני, אפשר שהנהג יעשה כן שלא ברצון, ונחסרה מצוותו. אומנם אפשר לטעון שמצוות צדקה וחסד אינה צריכה כוונה, כי העיקר הוא התוצאה,[1] אבל עדיין יש הבדל בין מי שמסייע ברצון, ללא כוונת מצווה (כגון חילוני), לבין מי שעושה כן מכיוון שלחצו עליו. אולי ניתן לדמות זאת לעניין אחר. נאמר בגמרא (ערכין טז ע"א):
מאי דכתיב: מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו? כגון דמיקלע לאושפיזא וטרחו קמיה שפיר, למחר נפיק יתיב בשוקא ואמר [שנקלע למארח וטרחו לפניו יפה, למחרת יושב בשוק ואומר] רחמנא ניברכיה לפלניא דהכי טרח קמאי, ושמעין אינשי ואזלין ואנסין ליה.
ברש''י מבואר שיש חשש שיבואו רבים להתארח אצלו, 'עד שמכלין ממונו'.[2] לפי זה מי שקיבל צדקה יפה מאדם עשיר, לא יספר זאת לאחרים. ה'אגרות משה'[3] מוצא סתירה בגמרא (ברכות נח ע"א) הקובעת שאורח טוב אומר לאחרים: כל מה שטרח בעה''ב לא טרח אלא בשבילי. התוספות שם אומרים שבסוגיה בברכות החשש הוא מפני בני אדם שאינם מהוגנים. לפ''ז אומר ה'אגרות משה' שמותר לספר לבני אדם מהוגנים, והוא מוסיף: יתר על כן, אם התורם ידוע כאיש אמיד, מוטלת עליו חובה לתת מכספו לצדקה, ולכן מותר לספר גם אם יתבייש, כדי שימלא חובתו וייתן כראוי. ולעיתים, יש לאותו עשיר 'להכיר טובה לו, שגורם שייתן יותר לצדקה'. כלומר יש ומותר לנקוט בצעד בעייתי כדי להביא את האדם למילוי חובתו. אם כן אולי גם בנידון דידן לגיטימי הוא לאלץ את הנהג לקיים מצוות גמ''ח. אומנם יש חולקים על ה'אגרות משה' ואוסרים גילוי סוד,[4] גם אם יש יתרון בדבר בעזרה לעוד עניים.[5] אולי יש גם לחלק בין אילוץ לצדקה שכופין עליה לבין גמילות חסדים שאין כופין עליה כנ''ל. אומנם הסוגיה בברכות שעליה הסתמך ה'אגרות משה' עוסקת בהכנסת אורחים, שהיא בכלל גמילות חסדים. עוד יש לחלק בין המספר לאחרים לטובתם לבין הטרמפיסט שמתכוון להנאת עצמו.
עכ''פ בנידוננו, בצירוף חשש הסכנה, נראה שאין לעמוד על אי התנועה, ולא נכון נהג השואל. וכך כותב הרב שלמה אבינר במאמרו בעניין טרמפים:[6]
אל תעמוד על הכביש, זה לא מה שיכריח אותו לעצור לך, להפך, זה מעצבן את הנהג, וזה גם מסוכן, וגם אסור על פי החוק. עמוד על המדרכה.
[1]. ראה שו''ת שערי דעה, ח''א סי' נז; ומאמרו של הרב אברהם כהן-אור זצ''ל בתחומין כ עמ' 197.
[2]. ועי' עוד ב''מ כג ע"ב: אושפיזא.
[3]. שו''ת אגרות משה, יו''ד ב, סי' קג.
[4]. ראה שטמ''ק ערכין טז ע"ב, שאומר כי בסוגיית ברכות אמר בצנעא, ולא פרסם לאחרים.
[5]. ראה עוד בספרי צנעת אדם, פרק ששי, עמ' 146.
[6]. הרב שלמה אבינר, 'הלכות טרמפים', http://shlomo-aviner.net/