התשובה
ימי הקיץ החמים הפוקדים אותנו מחייבים אותנו לנהוג במשנה זהירות. לא עובר קיץ אחד שאין אנו שומעים על טביעה של מבוגר או ילד.
נוהג שהולך ופושט הוא שאדם קונה לו בריכה ביתית ושם אותה בחצר ביתו. היום נמכרות בריכות גדולות ועמוקות, כך שמילוי וריקון של המים בכל פעם, משמעותו הוא בזבוז מים וכסף.
אולם, השו"ע כתב בחו"מ סי' תכז סעי' א', שיש מצווה של עשיית מעקה לגג הבית:
מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנאמר 'ועשית מעקה לגגך'
.ובסעי' ו' שם כתב:
כל המניח גגו בלא מעקה ביטל מצוות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר 'ולא תשים דמים בביתך'.
אבל האם זו חובה דווקא על עשיית מעקה או שהחובה בכל דבר שיש בו סכנת נפשות? גם דבר זה מפורש הוא בשו"ע:
אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשול בה אדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו בין שיש בו מים בין שאין בו מים חייב לעשות חוליא גבוה עשרה טפחים או לעשות לה כיסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות.
לא רק שחייב הוא בדבר אלא חיוב הדבר הוא מן התורה כמו שממשיך השו"ע וכותב:
וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה ואם לא עשה כן ביטל מצוות עשה ועבר על מצוות לא תעשה.
מכל האמור לעיל ייצא, שאדם שיש לו ילדים קטנים בביתו אסור לו להשאיר את הבריכה עם המים למשך כל עונת הרחצה והוא מחויב לשפוך את המים כל יום בסיום הרחצה.
אין לסמוך על הטענה שהוא משגיח על הילדים שלא ילכו לבריכה ללא רשות כמו שאין לסמוך על טענה זו כדי להיפטר ממצות מעקה לגג. אם מילוי וריקון הבריכה גורם לבזבוז מים וכסף,ניתן כמובן לקנות בריכה קטנה יותר, ולדאוג לרוקנה באופן יומיומי.
נקווה שלא נוסיף לשמוע עוד על אובדן חיי אדם, ונעבור את ימי הקיץ בשלום.
