התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
נראה שאין כאן פת וצורתו, מכיוון שלהגדרת פת צריך שיהיה קמח שנילוש, וכאן אין קמח כלל שאין טוחנים את הדגן, אלא יש כאן נבטים שהם אפילו לא דגן, מכיוון שהגדרת דגן (רמב"ם הל' ברכות פ"ג ה"א) היא לאחר דישה וזרייה, וכאן אין דישה וזריעה אלא יש כאן נבט שהיא גידולי זרעים.
על כן בודאי שאין כאן פת שאפשר לצאת בה ידי חובת סעודה. ואין לדמות לדין של חלוט (סי' קסח סעי' יד) שם מדובר שהיה קמח אלא שחלטו אותו במים אבל היה קמח, אולם בנידון דידן לא היה קמח כלל, אלא יש כאן נבטים שברכתם אדמה (עיין בדעת הגר"מ אליהו זצ"ל שהוא סובר שברכתו מזונות, אולם נראה שהעולם נוהג לברך עליו אדמה). ואין כאן אפיה אלא ייבוש, ואז ברכתו אדמה, כשם שמברכים אדמה על כל עיסה מיובשת. אולם נראה שאם מאבד צורתו לגמרי (אינני מכיר את המציאות) אז יתכן שיש לברך עליו שהכל, כדין פת דוחן וקטניות שהיו צריכים לברך אדמה ובכל אופן מברכים עליהם שהכל כיוון שאבדו את הצורה (שו"ע סי' רח).
סיכום: אי אפשר לעשות ממנו פת לסעודה. וברכתו או אדמה או שהכל, תלוי בצורה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
