התשובה
שלום וברכת ד´
א. צריך להשתדל לראות בכל אדם את הטוב שבו, אפילו אומה"ע יש להם דברים טובים. אבל שבעת העממים או עמלק עלינו להשמידם. הגויים שבימינו אינם שבעת העממים ואינם עמלקים ועל כן לא שייכים הדינים של החרמה והריגה בהם, אלא שהם שונאים את ישראל ועל כן יכולים להמשיך ולשבת בארץ רק אם יכירו בבעלות ישראל על אדמתם ויהיו כפופים לישראל.
ב. לשון הרע נראה שזו מצוה רק על "בעמך" והרמב"ם כתב "והוא המספר בגנות חברו" משמע שהדין הוא על חברו. על כן אפשר לומר לשון הרע על גויים, אלא שיש לדעת שבארץ ישראל אין לומר לשון הרע אפילו על אבנים ואדמה בגלל קדושתה של ארץ ישראל.
למרות שהדבר מותר הלכתית כבר כתב הרמב"ם שיש דברים שאין להתרגל אליהם, ולכן אדם שרגיל לומר לשון הרע אומר לבסוף גם על ישראל, ועל כן עדיף למעט כלל בלשון הרע. ועוד שיש בכך חילול השם, ועל כן ראוי להמנע מלשון הרע גם על גויים, אלא א"כ יש בכך אזהרה או תועלת לאחרים.
ג. אין חובה להאיר פנים לגוי אלא לא להזיק.
ד. יש חובה להדר פני זקן אפילו גוי. אין חובה לתת לו את המקום. בימינו יש בלבול במושגים ועל כן אם הוא זקן מופלג כדאי לתת לו ולא להביא לידי חילול השם.
ה. אין לאהוד ערבים אבל שנאה היא מדה רעה בנפש האדם ויש להתרחק ממנה לקצה השני.
שבת שלום
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
