תפילת מנחה והנחת תפילין בר מצוה

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

א. בנושאים רגישים כאלו חייבים לגלות ערנות מיוחדת ולא לעבוד על פי הנחות או השערות אלא לוודא בפועל מה קורה באותו היום. 

ב. לכל פוסק יש סייעתא דשמיא לפסוק נכון, אבל בדבר שכבר נעשה לא ברור שיש סייעתא דשמיא. 

ג. אם יצאת מהישיבה הייתה צריך לקחת מונית או כלי רכב אחר ולהגיע במהירות האפשרית לבית הכנסת ולא ללכת ברגל וכדו'.

ד. מכיוון שאתה עובד אצל המשפחה של הנער, הם משלמים על כך שכר, בעצם המצב הוא שאתה שכיר שלהם מהשעה שנקבעה בינכם, ואינך חופשי לעשות כרצונך אלא מ 50 דקות קודם לשקיעה השכרת את עצמך להיות פועל אצל המשפחה. ומשעה זו אתה כבר אנוס ולא מחוייב בתפילה. אמנם נפסק בשו"ע  (סי' קי) שבימינו מסתמא בעל הבית נותן לפועל זמן של תפילת עמידה, אבל זה בתפילת השחר וכדו', אבל כאן יכולת להתפלל לפני כן מחצות היום, א"כ מסתמא הם רצו שתהיה ותעבוד בשבילם כל הטכס, לכן לכאורה אולי היה מקום רק לומר הביננו ולא כל התפילה. ואפילו שאנו לא נוהגים  בהביננו אבל שעת הדחק שרי, ובאם זה ימות החורף שלא אומרים הביננו היית חייב לקצר כל ברכה וברכה ולומר רק תחילה וסוף. ולא יתר על כן. 

ה. על כן נראה שהיית חייב לנהל תחילה את הטכס שהושכרת לכך ואתה פועל שלהם, ואם היה נשאר מספר דקות הייתה יכול אולי להתפלל מנחה קצרה ביותר, בצד. ואם לא יתאפשר נראה שזה יוגדר כאונס ולא כפשיעה ואפשר יהיה להתפלל ערבית שתיים.  

ו. אמנם לכאורה יש מקום לטעון שהאמא לא עדכנה אותך על בא האבא, אבל לכאורה היא לא תלתה את הדברים בביאת האב, אלא אמרה שתשתדל שיגיע אבל נראה שבסתמא אם היא לא מודיעה הם רוצים אותך לטכס 50 דקות קודם השקיעה. זה נתון לדיון לפי גירסאות, ולכך אין אפשרות אלא בבית דין. אבל בסתם הדברים נראה שהם שכרו אותך כשכיר לזמן ההוא. 

ז. הדברים מצטרפים לכך שאם תתפלל ותדחה את הטכס יש בכך חילול השם, ובייחוד שכבר אחרת בזמן, ולכן נראה כפי שכתבתי לעיל אות ה, שהנך פועל של בעל הבית בשעות אלו וצריך לעשות עבודתו. 

בברכת התורה והארץ 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ