התשובה
איני יודע באיזו לשון אמרה את ההתחייבות שלה, וע"כ נניח שהיא קבלה על עצמה את זאת בשבועה. (אם רק 'התחייבה' ולא נשבעה, צריכה לתת לצדקה אחרת.)
ולכן היא צריכה לאסוף שלשה תלמידי חכמים, וביניהם אחד שיודע איך להתיר נדרים ושבועות. והם יתירו לה את שבועתה.
דרך ההתרה
האופן שהם צריכים לשאול אותה הוא: האם היא מתחרטת על כך שקבלה על עצמה בשבועה לעשות את הסעודה בכותל, ואם היתה יודעת היתה מקבלת ללא שבועה? ואחרי שתאמר שמתחרטת. שואלים אותה אם היית יודעת שתתחרטי על השבועה האם היית נשבעת?! ואחרי שעונה שלא היתה נשבעת. אומרים לה: מותר לך, מותר לך, מותר לך (עי' חכמת אדם כלל ק סעיפים ה, ו).
וראוי שתיתן את דמי ההוצאה המיועדת לעניים או לקופת צדקה המחלקת לעניים.
נדמה לי שבישיבה בשדרות יוכלו לאסוף שלשה ת"ח להתיר לה.
