התשובה
בס"ד
שלום וברכה
השקעה במסלול כשר או לא הכוונה היא האם החברות שאתן הקרן עובדת יש להן היתר עיסקא כך שאין בהם בעיות של רבית. אמנם לכתחילה יש להשתמש בקרנות כשרות, אבל לעיקר הדין הדבר לא פשוט לאיסור, מכיוון שאדם המפקיד את הכסף בבנק בקרנות מסוימות הוא לא מבקש את עבודת השבת או העבודה האסורה בריבית, אלא הוא אומר לבנק או קופ"ג שהיא תניב לו את התשואה הגדולה שהיא תעשה בהיתר. כעת הגוף עושה מרצונו בדרך שהוא רוצה כולל לפעמים מסחר בשבת ולפעמים עם גופים שאין להם היתר עיסקא. פעולות אלו לא נעשו מטעם המשלח שהוא רוצה רק פעולות כדין. אמנם היה צריך להוריד רווחים אלו, אבל הדבר בלתי אפשרי וא"כ האדם מקבל את הרווחים כחלק נלווה לעיסקא בלא אפשרות לחלק, אבל כיוון שהמפקיד אומר שהוא רוצה רק כסף של היתר א"כ הבנק או הקפ"ג נותנת לו באופן כללי. ומכיוון שאנשים לא מתערבים כיצד והיכן הכספים הופקדו אלא בחשבון הבנק או הקפ"ג, אבל לא עם מי הקפ"ג עושה עסקים, על כן יש מקום להתיר להנות מהסך הכולל שהמפקיד מקבל בסוף התקופה. אמנם יש בכך דחוקים אבל בדיעבד מועיל. הקרנות הכשרות עובדות רק עם אג"ח ממשלתיות שם אין בעיות רבית, בגלל שלכולן יש היתר עיסקא ולכן הן מקבלות הכשר, אבל צריך לדעת שיש הרבה מהן שעובדות שבת ולכך לא תמיד ההכשר מועיל. ברור שאם עובדים רק עם אג"ח אין רווחים גדולים, רק מי שעובד במניות וכדו' יש לו אפשרות לרווחים גדולים.
לכן לכתחילה מי שיכול שיקנה קרקעות, ומי שצריך להפקיד יפקיד בקרנות כשרות, אבל אם ההפסד הוא גדול יכול להפקיד בבנק ולומר שהוא רוצה רק את רווחי ההיתר, יש לציין שבכל הבנקים בא"י יש היתר עיסקא (גם להרבה קופ"ג).
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
