צילום ירח לצורך לימוד

השאלה:

האם מותר לתת לילדים בבית ספר משימה לצלם ירח כדי ללמד את הילדים על צורת הירח במהלך החודש.

 

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | תשרי תשע"ח

איסור עשית חמה ולבנה

הגמ' (עבודה זרה מג ע"ב) אומרת שרבן גמליאל עשה צורות ירח על מנת לחקור את העדים בעדותן על עיבור החודש, ועל כך הגמ' שואלת כיצד ר"ג עשה צורות ירח הרי אסור לעשות דמות שמשי הקב"ה (הן שמשים שברקיע העליון – ארבע פני המרכבה, מלאכים, והן שמשים שברקיע התחתון כשמש וירח).

הגמ' מיישבת שר"ג לא עשה את צורות הירח אלא הגויים עשו לו. נראה שהגמ' מבינה כעת שאין איסור להשהות את הלבנה והחמה אלא לעשות, אבל אם הגוי עשה ליהודי מותר ליהודי להניחה ברשותו.

על כך שואלת הגמ' הרי גם לרב יהודה עשו צורות ושמואל אמר לרב יהודה  שעליו לגרום חסרון אבר (להוריד עין וכו') ואז יוכל להשהותם. מכאן שאסור להשהות כל דבר שיכול לבוא לידי חשד של ע"ז.  הגמ' מיישבת שהחיוב לפסול את הדמויות שעשו לרב יהודה נובע מכך שיש חשד שמא יאמרו על רב יהודה שעובד עבודה זרה, ועל כן אמרו לו לפסול, אבל אצל ר"ג כיוון שהיה נשיא ישראל א"כ הרי זה כרבים ואין אנו חוששים שרבים יעבדו עבודה זרה או משום שפעולה זו הייתה רק לפרקים והוא מפרק ומרכיב מדי פעם או משום שהיה להתלמד להבין ולהורות , על כן התירו לר"ג להשהות את צורות הירח שעשו לו הגויים ושהיו ברשותו.

התוס' (ד"ה והא) הקשה מדוע הגמ' לא מסבירה שרבן גמליאל עשה צורות לבנה שאינן בולטות (אלא שוקעות או ציור) ובכך אין איסור עשייה. על כך הביא התוס' את דעת ר"י, ר"ת וריב"א ששמש וירח אין חילוק אם הדמות בולטת או לא ואסור לעשות כל צורה שהיא מדמות השמשים, ומשמע שאפילו ציור ג"כ אסור בשמש וירח. התוס' הסביר ששמשי המדור התחתון (חמה ולבנה) כיוון שאינם נכרים בעולם מהו שוקע ומהו בולט, ואדרבא הירח נראה שוקע, על כן אסרו לעשות כל צורה בין בולט ובין שקוע. העולה שמסקנת התוס' היא שאסור לעשות דמות שמשי המדור התחתון (חמה ולבנה ומזלות) אפילו שאינן בולטות, אבל אצל ר"ג הגויים עשאום והוא השהה אותם ולא היה אצלו חשד שמא יעבוד אותם כיוון שהיו רבים.

על דברי התוס' חולק הרמב"ן והוא סובר שלאו דוקא חמה, לבנה ומזלות אסור לעשות בין שוקעות ובין בולטות אלא גם צורת אדם וכל שמשמי מעלה (אריה, שור ונשר) אסור לעשות בין בולטות ובין שוקעות.

הרמב"ם (ע"ז פ"ג הי"א), פסק:

וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים מזלות ומלאכים שנאמר לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום ואפילו על הלוח.

ר"ת אסר לעשות שמש וירח ומזלות והרמב"ם הוסיף ואסר גם מלאכים, נראה שהוא סובר שגם אצל מלאכים לא שייך לדון על שוקע ובולט.

בטור ושו"ע (יו"ד סי' קמא סעי' ד) פסקו כדעת ר"י, ר"ת וריב"א :

וצורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין בולטת בין שוקעת, ואם הם להתלמד להבין ולהורות כולן מותרות אפילו בולטות.

אולם הט"ז (ס"ק יג) כתב שיש להחמיר כדעת הרמב"ן ולאסור גם עשיית אדם מלאכים ומזלות שכל אלו נאסרו בין אם הם בולטים או לא, ומכאן יצא להעיר על המחזורים שיש בהם ציורי מזלות (דגים וכדו').

העולה שאסור לעשות דמות שמש וירח בין בולטת ובין שוקעת ובכלל זה גם ציור.

איסור השהיית חמה ולבנה

עד כאן למדנו לעניין עשיית החמה והלבנה, עלינו לדון מה הדין לגבי השהיית חמה ולבנה. מלשון הגמ' משמע שלר"ג עשו הגויים דמות לבנה והתירו לו להשהות בגלל שהיה נשיא ישראל ואצל רבים אין חשד. משמע מכאן שלא רק אסרו לעשות שמשי מעלה אלא גם אסור להשהות שמש וירח. וכן כתב הטור:

ורבינו תם כתב דבצורת חמה ולבנה כוכבים ומזלות אין חילוק בין בולטת לשוקעת דאין חילוק בין בולטת ושוקעת אלא בשאר צורות ופרצופין אבל כל אלו אסורין בכל ענין בין לעשותן בין להשהותן.

הטור נוקט כדבר פשוט שאסור גם להשהות דמות חמה ולבנה.נראה שכיוון שאסור לעשות דמות שמשי הקב"ה א"כ מה לי לעשות מה לי להשהות.

הריטב"א (ע"ז מג ע"ב ד"ה אלא שאני) כתב שבדמות שמשי שאסור לעשות אבל התירו להשהות כאשר אין חשד, וכן כתב  הר"ן (עבודה זרה יט ע"א מדפי הרי"ף) בשם רבינו מאיר ששמשי המדור התחתון (שמש וירח) אסור לעשותם אבל אין איסור על השהייתם אם הם שקועים בגלל שאין חשד. (דבריו הובאו בדרכי משה סי' קמט אות ג).

העולה שבפנינו מחלוקת ראשונים האם מותר להשהות צורות (שמש וירח) השקועות או מצויירות, לדעת הטור אסור ואילו לריטב"א והר"ן אסור לעשות צורות אלו אבל מותר להשהות.

ציור וצילום

על פי מה שהעלנו ברור שיש איסור לצייר דמות שמש וירח אלא שיש לדון האם בצלום ג"כ הדבר נאסר כעשייה של ציור או שמא יש לחלק בין מעשה הציור והצילום? נראה שאין מקום לחלק בין ציור לצילום וכשם שהרמב"ם אסר לעשות צורה שוקעת (שהיא כציור) א"כ גם אסור לצלם שגם הצילום מביא לידי ציור. ואפילו אם נאמר שמותר לצלם שאין זה עשייה גמורה עדיין יש איסור להשהות (לפי הטור והראשונים) למרות שלא עשו מעשה אלא עצם ההשהיה אסורה, א"כ גם צילום והוצאת התדפיס הרי זה יכול להביא לידי חשד של עבודה זרה. על כן לכאורה נראה שאסור להניח תמונת שמש וירח בבית לנוי. (אמנם יש לדון האם האיסור הוא בלבנה ושמש מלאים או גם חלקי לבנה ושמש, עיין פת"ש ס"ק לח).

להלכה

 השו"ע (יו"ד סי' קמא סעי' ד) כתב:

אסור לצייר צורות שבמדור שכינה, כגון ד' פנים בהדי הדדי, וכן צורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת. וכן צורת אדם לבדו, כל אלו אסור לעשות אפילו הם לנוי. ואם עובד כוכבים עשאם לו,  אסור להשהותם.

הגה: ומיהו אם מוצא אותם, מותרים, מלבד בחמה ולבנה שדרך העובד כוכבים לעבדם,  או שיש הוכחה שעשאו לעבדם, שאז אסור ככל הצלמים, כמו שנתבאר בריש הסימן (טור).

במה דברים אמורים, בבולטת. אבל בשוקעת, כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין,מותר לעשותם.

וצורת חמה ולבנה  וכוכבים, אסור בין בולטות בין שוקעות. 

ואם הם להתלמד, להבין ולהורות, כולן מותרות אפילו בולטות. (ויש מתירין בשל רבים, דליכא חשדא) (טור בשם הרא"ש).

מלשונו נראה תחילה שדן על עשייה בלבד במדור העליון וכתב שגם אסור לעשות וגם להשהות. , ועל כך הוסיף השו"ע (ד"ה במה) שאיסור העשייה והשהייה זה רק בצורה בולטת אבל בשוקעת שאין חשש של ע"ז, מותר לעשותם (כאן השו"ע כבר לא הזכיר השהייה) אבל אם מותר לעשותם בשוקעת ק"ו שמותר להשהות. ועל כך הוסיף את דברי ר"ת (ד"ה וצורת חמה) שצורות מהמדור התחתון (שמש וירח) אסור לעשות בין בולטות בין שוקעות, ומשמע שגם איסור עשייה וגם איסור שהייה. על כך הוסיף (ד"ה ואם הם) שמותר לעשות הן מדור עליון והן מדור תחתון כאשר הוא בא להורות ולהבין, והאיסור הוא רק בעשייה כעין דמות הקב"ה אבל כאשר בא להתלמד מותר לעשות ובודאי שגם להשהות.

יסוד הדבר למדנו בגמ' ממעשהו של ר"ג שהתירו לו לעשות ירח כדי להתלמד, ותרוץ זה הובא בכל הראשונים. על כן אפשר לסמוך עליו ולהתיר צלום ירח כשהמטרה היא ללמוד וללמד.

תשובה

מותר לצלם את הירח כאשר הדבר נעשה לצורך לימוד.

toraland whatsapp