התשובה
ב"ה
שלום וברכה
בתשובה לשאלתך, נקדים ונאמר שיש חשיבות לניקיון בית הכנסת כפי שפסק הרמב"ם בהל' תפילה פרק יא הלכה ה: "בתי-כנסיות ובתי-מדרשות נוהגין בהן כבוד, ומכבדים אותן", וכך גם פסק השו"ע או"ח סימן קנא סעי' ט: "נוהגים בהם כבוד לכבדן ולרבצן", כלומר, לטאטא ולשפוך מים על העפר כשאין ריצוף בכדי שלא יהיה אבק. והיום שיש ריצוף הכוונה לטאטא ולשטוף את הרצפה. .
וכפי שמרחיב ערוך השולחן סי' קנא סעי' י:
"אין ליכנס בטיט שעל רגליו וראוי לקנחם קודם כניסתו וכן המנעלים שיהיו נקיים וראוי שלא יהיה עליו ועל בגדיו שום לכלוך וכן נוהגים בהם כבוד לכבד הרצפה ולרבץ במים שלא יעלה האבק ולנקות את הכתלים".
ומעשה מופלא מובא בספר חסידים סימן קכ"ח: "מעשה ברבנו יעקב ברבי יקר שהיה מכבד בזקנו לפני ארון הקודש".
לכן ברור שגם בשבת קודש צריך לדאוג שבית הכנסת יישאר נקי. ובוודאי שישנן פעולות ניקיון שאסור לעשותן בשבת באופן מוחלט, אך גם בשבת צריך לשמור על ניקיון בית הכנסת בשבת עם המגבלות הדרושות.
מכאן לשאלתך: לכלוך שאינו ראוי לשימוש, הוא מוקצה מחמת גופו, אך אם הוא מאוס בעיניו במקום בו הוא נמצא מותר להוציא בשבת, כדין 'גרף של רעי' והכל בהתאם למיקום בו נמצא הלכלוך, כי לא הרי לכלוך שבבית כמו לכלוך ברשות הרבים או בחצר.
לכן, כפי שמותר להסיר לכלוך מעל השולחן בשבת כשאין אפשרות אחרת, כך מותר לנקות ספסלים בבית הכנסת שיש עליהם לכלוך, ולקחת את שאריות הנייר ועטיפות הממתקים ולהשליך לאשפה.
שבת שלום ומבורך
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב