הגדרות "קהל" בתורה ובנביאים

התשובה

ב"ה ב' אדר ה'תשפ"א

 שלום וברכה וחודש טוב 

בתשובה לשאלתך, אכן במשנה במס' מגילה מובאות מס' הלכות שאין לעשותם בפחות מעשרה,  כביאור הדברי בגמ' מגילה כג ע"ב, שם היא מבארת את דין המשנה שישנם הרבה דברים שצריך שיהיו בעשרה אנשים, כגון : שליח ציבור שעובר לפני התיבה, וכן קריאת התורה ועוד דברים נוספים. והגמ' שם מבארת שלמדים זאת מהפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" - "שכל דבר שבקדושה לא יהיה בפחות מעשרה", וזאת ע"י גזרה שווה "תוך" "תוך", מעדת המרגלים. שם הדיון הוא לא על הגדרת "קהל".

אך בלי להיכנס לדוגמא שהבאת, ברור שישנן מקומות שהביטוי "קהל" מתייחס לקבוצה מצומצמת, כלשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ד סוף ה"ב):

"וכן כל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה, לפיכך צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו ואהוב להם שיהא מוכיח לרבים ומחזירן בתשובה". לעומת מקומות אחרים בהם הרמב"ם מדבר שהגדרת "קהל" נאמר רק על יושבי ארץ ישראל, לעניין סמיכה, לענין מינוי מלך, לעניין פר העלם דבר של ציבור.

אך אתה אכן מעלה שאלה עקרונית, האם הגדרה ההלכתית של "קהל" בתורה ובנביאים היא זהה.

והתשובה שאף בלשון התורה ניתן לומר באופן חד-משמעי שההשלכות ההלכתיות של המושג "קהל" אינם זהים בכל המקומות בו המילה "קהל" מוזכרת בתורה.

שהרי בגמ' במספר מקומות נאמר שעפ"י הפסוק בו נאמר שדוד הקהיל את כל ישראל "קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים" שרק "קהל" שבארץ ישראל נקרא קהל ולא קהל שבחו"ל, לעניין סמיכה, קידוש החודש ולעניין רוב הקהל שחטאו בהוראת בית דין, וכן לעניינים נוספים.

אך בוודאי שלא נוכל לומר שהגמ' שכל מקום שנאמר בו "קהל" בתורה זה דווקא בארץ ישראל, כפי שכותב רבי אליעזר ממיץ בספר יראים סי' ל; שבוודאי אף אחד לא יאמר שנתיר ח"ו לשאת פסולי חיתון בחו"ל, בגלל שכתוב שם "קהל" בפסוק "לא יבוא ממזר בקהל ה'", למרות שישראל שבחו"ל הם לא נקראים "קהל".

כך גם לגבי קרבן פסח, למרות שנאמר שם "קהל עדת ישראל", יש דיון אם זה כל ישראל או אפילו שבט,  אך מאידך, בפשטות ה"קהל" האמור בפסח אינו מצומצם דווקא לקהל בארץ ישראל, כפשט הגמ' בפסחים גמ' דף צד ע"ב שהציבור הקובע אם רוב הקהל טמא או טהור לעניין קרבן פסח, הוא ציבור הנוכחים בעזרה. אע"פ שיש דיון האם בני חו"ל חייבים לעלות לרגל וכן אם חייבים הם לעלות על מנת להקריב קרבן פסח. אך אף אם באו אנשים מחו"ל להקריב קרבן פסח והם טמאים או טהורים הם יכולים להכריע את הכף אם רוב הציבור טמאים או טהורים, אע"פ שהם באו מחו"ל. מוכח שהגדרת הקהל משתנה. 

ויעוין בהרחבה בהגדרות השונות של המושג "קהל" בספרו של הרב יהודה זולדן "צדקות יהודה וישראל" סי' ב, הוצאת מכון התורה והארץ שבי דרום, עמ' 57;

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב