גשמים
השאלה: שלום הרב,
החורף שעובר עלינו מעלה לי שאלות אמוניות רבות. מצד אחד, שבועות רבות של בצורת פקדו את ארצנו, מאידך, ימים קשים של גשמים שמרגישים כגשמי זעף. אמנם במסכת תענית נכתב כי אין מתענין על רוב גשמים, אך מאידך, גשמי ברכה הם רק גשמים שעוזרים לשיחים, בורות, מערות, עצים וצמחים. מהיכרות עם חקלאים נראה שהגשמים שיורדים אינם נכללים כגשמי ברכה על פי הקריטריונים האלה, מכיוון ורובם לא מחלחלים בקרקע אל נשטפים ואף עוקרים נטיעות ושתילים צעירים.
מה פשר הגשמים האלה? מה אבינו שבשמים חושב? האם הדברים קשורים ברובד הגשמי ל"משבר האקלים" ולדרך שהאנושות מתייחסת לכדור הארץ? (שמעתי דעות רבות על הקשר הזה) האם, כמו בפרשת "והיה אם שמוע", היא קשורה למצבנו המוסרי כחברה ולפילוג הפוליטי שיש בארצנו בזמן האחרון? מה עלינו לקבל על עצמנו על מנת להשכין שלום בין שמים לארץ?
בהודיה ובהערכה רבה
נתן
