מראש אבקש את סליחת כבודו על אריכות השאלה. אולם ארוכה היא משום שסיפור המעשה משתרע על פני יותר מששים שנה.
מעשה בתינוק יהודי אשר נולד בשואה בהולנד והוסתר בבית חולים השייך למנזר קטולי. מסיבות שונות, לאחר המלחמה שהה תינוק זה בפנימיות נוצריות ולא חזר לגור יחד עם משפחתו. רק לאחר שבע עשרה שנה הגיע תינוק זה בחזרה למשפחתו, ורק אז הכרתי את אחי הגדול. והוא, לראשונה התוודה לאורך חיים יהודי. על אחי אפשר לומר שהוא 'תינוק שנשבה לבין הגויים' פשוטו כמשמעו]עד היום הוא טרם נימול[. על אף שאחי היה מנותק לחלוטין מהעולם היהודי, הוא התחבר מאד לעם ישראל. וכך בעבור זמן קצר עלה ארצה ואף שירת בצה"ל. על אף שאחי רואה את עצמו כיהודי השייך לעם ישראל במלוא מובן המילה, אין הוא מבין שעליו גם לקיים את ההלכה לכל פרטיו. אפשר לומר שקיום ההלכה מבחינתו מעל להשגתו היא. וכי מה אפשר לצפות מ'תינוק' זה?
כעבור כמה שנים אחי חזר להולנד והתחתן עם נכרית. נולד להם בן. כשהבן היה בן שנתיים הם עלו ארצה, והשתקעו בקיבוץ חילוני. האשה הנכרית ביוזמתה האישית בלבד, למרות ההתנגדות של חברי הקיבוץ, פנתה לבית דין ובקשה להתגייר. האשה הנכרית למדה באולפן גיור ובסופו עברה הליך גיור כמקובל בארץ, דהיינו כהלכה בפני בית דין. אנחנו המשפחה היינו נוכחים בעת העמדת החופה. לא היו לנו אשליות שפתאום הגיורת ואחי יתחילו לשמור מצוות, אולם היה כאן ביטוי כן של רצון להסתפח אל עם ישראל. אפשר לומר שדברי הרמב"ם בשו"ת פאר הדור ]ס' קלב[ עמדו לנגד עינינו וז"ל: אודות הנטען על השפחה, שבית הדין מחוייבים לגרש את השפחה מביתו, או שישחרר אותה וישאנה, ואע"פ שהנטען על השפחה ונשתחררה אינו יכול לישא אותה לכתחילה, אכן פסקנו כן מפני תקנת השבים, ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו, וסמכנו על אומרם ז"ל עת לעשות לה' הפרו תורתך, הילכך יכול לישאנה עכ"ל. יחד עם אמו, בית הדין גייר את בנם הקטן שהיה כבן ארבע שנים. כעבור עשר שנים של שהייה בקיבוץ החילוני החליטו אחי ואשתו לרדת מן הארץ. וזאת על רקע עזיבתם את הקיבוץ וקשיי הפרנסה כאן בארץ. בהגיעם להולנד בקשו להרשם כחברים בקהילה היהודית האורטודוקסית במקום מגוריהם. אולם רבני הקהילה דחו את המשפחה משום היותה של גיסתי גיורת שעברה גיור בישראל ואינה מקפידה על אורח חיים דתי. מעשה זה הוא נוהג בהולנד וקנס הוא למתגיירים שאינם נשארים בא"י ולא שומרים מצוות. וכפי שמובא גם בשו"ת אגרות משה ]כרך ו חלק יו"ד סימן קו[ וז"ל: וברוב הפעמים ואולי גם כל הפעמים הרי הבן ישראל שרוצה בנכרית ובת ישראל הרוצה בנכרי אינם שומרי תורה בעצמם, שלא מסתבר שהנכרי והנכרית שמתגיירין בשבילם ישמרו דיני התורה יותר מהם שהוי כאנן סהדי שאין מקבלין המצות בודאי שלכן צריך ישוב הדעת גדול בקבלת גרים. ובעוה"ר נתפרץ כל כך בהרבה מקומות שמקבלין אותן גם רבנים יראי ה' מפני הלחץ מבע"ב עליהם, ולכן הרי נחוץ מאד לתקן ולגדור בעד הפרצה הגדולה, ובודאי בשביל זה עשו רבני האלאנד תקנה שלא לקבל גר וגיורת אלא בהסכמת כל הרבנים, והוא בכלל תקנות לגדר ולסייג לתורה ולדבר מצוה שאין יכולין להתיר כמפורש בסימן רכ"ח סעי' כ"ח. עכ"ל.
אחי ואשתו נפגעו עד עמקי נשמתם מיחס הרבנים אליהם ופנו בצר להם לקהילה הליברלית ]רפורמים[ אשר קבלו אותם בזרועות פתוחות. אחי ואשתו פעילים בקהילה זאת ובאים לאירועים שונים הנערכים שם. בביתם יש על כל הדלתות מזוזות כשרות, ומאזינים הם למוזיקה ישראלית, חוגגים את חגי ישראל כמיטב 'המסורת הרפורמית'. מאז עברו הרבה שנים, וכל שנה אחי ואשתו מבקרים אותנו לפחות פעמיים בשנה כאן בישראל. שלא במפתיע הבן של אחי ]'התינוק שנשבה לבין הגויים'[ גדל גם הוא לבין הגויים. הפעם לא מפני הנאצים אלא בגלל שהקהילה היהודית האורטודוקסית דחתה אותו מעליו, ובכך מנעה ממנו ללמוד תורה בבית הספר היהודי. מעשה זה, גרם בודאות לבן אחי לגדול כ'תינוק שנשבה לבין הגויים'. ניתוק מהקהילה היהודית האורטודוקסית בהולנד הוא גזר דין מוות מהמבחינה הרוחנית. אמנם סבו הביא לו במתנה בגיל שלש עשרה תפילין, ברם לא ידוע לי שהוא אי פעם הניח אותם. בגיל עשרים הנער התעניין בתורה וקיבל מאתנו חומש עם פירוש רבינר הירש באנגלית. ידוע לי שהנער קרא רבות בחומש זה, ברם לא יותר מכך. ואכן הנער רואה את עצמו כיהודי לכל דבר, על אף שחי הוא ככל גוי הולנדי בהולנד. הנער ביקר בארץ מספר רב של פעמים ומדבר עברית עילגת. כצפוי הנער בגר ופגש גויה ובקיץ הקרוב הם מתחתנים. והנה הגעתי אל השאלה:
מה דין האמא ]הגיורת[? עד כה סברתי שמאחר ושום בית דין לא ישב והחליט על פי עדויות שאשה זאת אינה שומרת מצות, שהיא יהודיה ככל אחינו החילונים. ברם מצאתי בתחומין ]כרך יט עמוד 137 הרב צבי ליפשיץ ביטול גיור כשקבלת המצוות היתה פגומה[ וז"ל: מעתה אם היתה קבלת המצוות בפני בי"ד, אך נולדו ספקות באשר לכנותה ולשלמותה - מצאנו דעות לקולא ולחומרא, האם הגירות תקפה, גם אם ננקוט שקבלת מצוות מעכבת.
הספק קשור למשמעות דברי הרמב"ם והשו"ע: 'חוששין לו עד שיתבאר צדקותו'. הסברנו שי"ל שהגירות תקיפה, שהרי בדרך כלל קשה לעמוד על כנות המתגייר וכוונותיו בשעת הגירות ממש, ובכל זאת מדובר על הליך קבלת מצוות. עכ"ל.האם גיסתי נחשבת ליהודיה או שמא לגויה? האם דחייתה בידי הקהילה היהודית בהולנד מבטל את גירותה?
השאלה השנייה היא כמובן מה דינו של בן-אחי? לכתחילה סברתי שמפני שאינו שומר מצוות ולא השתדל לעשות כן כשבגר שאין הוא יהודי. ברם בעקבות מאמר שכתב הרב יגאל אריאל בתחומין ]כרך יב עמוד 88 גיור עולי בריה"מ[, מתלבט אני כרגע וז"ל: דוגמא לדבר בגר קטן ]כתובות יא[ - דעת רב הונא היא, ש'מטבילין אותו על דעת בית דין' מדין 'זכין לאדם'. רב יוסף הוסיף, שאם הגדילו יכולים למחות. וכן פסק בשו"ע ]יו"ד רסח,ז[ : 'בין קטן שגיירו אביו, בין שגיירוהו בית דין - יכול למחות משיגדל'. חתם סופר ]שו"ת יו"ד סי' רנג, הובא בפתחי תשובה ס"ק ח[כתב, שכאשר נתגייר יחד עם אחד מהוריו אין יכול למחות. עכ"ל. והנה במקרה שלנו הקטן התגייר יחד עם אמו, ובנוסף לכך אף פעם לא הביע רצון להיות גוי הולנדי לכל דבר ועניין. אלא הוא גדל כאביו מאונס 'כתינוק שנשבה לבין הגויים'. ואיזה טענה יכולה להיות עליו? כלומר הקטן שבגר מקיים את מה שהוא יודע. ומבחינתו הוא יהודי כשר! מה אם דינו?
נראה לי שהאישה גיורת גירות שלמה מכיון ואין הדבר דומה למה שהבאת בשם הרב ליפשיץ. שם היה חשד סביר שמעיקרא האישה לא ההתגיירה בלב שלם אלא למראית העין בלבד.
באשר לבן מכיון שבגיל בר מצוה לא קיים מצוות יש ספק על גיורו, אך יש הסבורים שאם לא מחה במפורש גיורו גיור.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
