התשובה
שלום לר´ אשר הי"ו
לא ראיתי את המאמרים הנ"ל, אולם שמעתי ברדיו באחד הבקרים. אולם זאת ידיעתי שהרמב"ם אסו"ב פי"ד ה"ו, כתב מפורש שצריך שהבית דין יהיה נוכח בזמן הטבילה. גם השו"ע רסח סעי´ ב כתב כן, ובסעיף ג´ הביא שיש דעות שמתירות בדיעבד, אולם לבסוף הביא את הרי"ף והרמב"ם שאין להתיר בדיעבד.
מכיוון שדעת השו"ע שיש דעות להתיר בדיעבד באו מספר אחרונים וביניהם המשפטי עוזיאל (יו"ד ח"א סי´ יג) והתירו במקרה שב"ד נכנס למקוה של נשים, שרוחצות בו גויות וכדו´, ויש על כך מהומה גדולה ואם לא ימנע הגיור כלל, והתיר בחו"ל שאין לנו להעמיד את הדת על תילה, להשתמש בנשים, אולם לא התיר במקום שאין חששות של גויות ובמקום שהכל מסודר בצורה הגונה וישרה. לכן בדיעבד (ורק דיעבד אמיתי, לא מהומות תקשורתיות, יזומה על ידי נשים שרוצות את השיח ההלכתי הנשי, וד"ל). יש מקום להקל, אבל אנו שואפים להגיע למצבי לכתחילה, כאשר הכל יעשה כדין וכהלכה, שהגיור לא יהיה מצב של בדיעבד, וכי מי ירצה להתחתן עם אשה שעברה גיור בדיעבד?!. אנו צריכים לשאוף ליתר קדושה וטהרת הגיור, ולא חלילה להוריד אותו למצב נוסף של בידעבד. אמנם במקרים פרטיים יש לדון ככל שאלה בהלכה, וללכת לקולא, אבל אין זו הדרך הראשית. לפעמים מרוב רצון להתקן ימצאו מקלקלים, והזלזול בגיור רק ילך ויגבר, והרי כולנו רוצים רק לקדם את הגיור.
בכל אופן ברור שהדיון צריך שיעשה בבית המדרש ולא בהקשרים חיצוניים של שיח הנשים בהלכה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון