התשובה
כל שאלותיך הינן שאלה אחת. והתשובה היא שגר אפילו חזר לסורו הרי הוא ישראל גמור
כיון שגוייר הרי הוא כישראל לכל דבר, לשכר מצוות ולעונשים. לא משנות כלל סיבות הגיור או קבלת המצוות לאחר שגוייר הרי הוא כישראל לכל דבר.
שלום לכת"ר.
כידוע, יש הטוענים שגר שחזר לסורו הינו כישראל לכל דבר וקידושיו קידושים וזאת בהסתמך על הרמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק יג הלכה יז ולכאורה גם על הש"ע (קכ"ד).
א. איננו ברור שזוהי סברת הרמב"ם, ראה דברי הכסף משנה שאומר שזה במומר לתיאבון ואם חילל שבת דינו יינו יין נסך וראה עוד בדבריו "עד שיתבאר צדקתו" מכאן שיש לבדוק אחריו ואם לא בדקו הינו כשר בסתם ואם כך גם לפי דעת הרמב"ם גר שאינו שומר את השבת פוקעת גרותו. נא התייחסות כת"ר.
ב.לדעת הרמב"ן בחידושיו ליבמות שקבלת מצוות הינה הכרחית בתהליך הגרות נראה שאם הגר חזר לסורו הגרות פוקעת אפילו בדיעבד.האם הרמב"ן פוסל את הגרות אם לא נשמר תהליך קיום המצוות ?
ג.השולחן ערוך כותב "שכשיבוא הגר להתגייר בודקין אחרין שמא בגלל ממון...או שררה...או מפני הפחד..או שמא נתן עיניו באשה יהודית". האם באמת בתי הדין בודקים בנושאים אלה ?
בכבוד התורה
כל שאלותיך הינן שאלה אחת. והתשובה היא שגר אפילו חזר לסורו הרי הוא ישראל גמור
כיון שגוייר הרי הוא כישראל לכל דבר, לשכר מצוות ולעונשים. לא משנות כלל סיבות הגיור או קבלת המצוות לאחר שגוייר הרי הוא כישראל לכל דבר.