התשובה
ב"ה ל' כסלו ה'תשפ"ה - א' דר"ח טבת - נר שישי של חנוכה
תפילת לחש בלא לדקדק בהגיית המילים
שלום וברכה חודש טוב וחנוכה שמח
בתשובה לשאלתך, אענה תחילה בקצרה:
בלי להיכנס להבחנה הדקדוקית בין צירי או בפתח, בוודאי שאינך צריך לחזור ולהתפלל. כיוון שהתפללת את כל נוסח התפילה. ואדם שהתפלל את כל נוסח התפילה, אף אם לא דקדק בהגייה הנכונה של המילים יצא ידי חובתו.
להרחבת הדברים:
ישנן טעויות בתפילת שמונה-עשרה שצריכים לחזור עליהם כגון:
- החסיר ברכה או לא פתח או חתם כדין
- אם אדם דילג על חלק מברכות שמונה-עשרה אפילו דילג על ברכה אחת משמונה-עשרה או שלא דילג אלא שלא פתח בברוך כשצריך או לא סיים בברוך כשצריך - צריך לחזור ולהתפלל.
- החסיר מילים משמעותיות – אף אם את שאר הברכה אמר כדין
- אם אדם החסיר או שינה דברים משמעותיים כגון 'ותן טל ומטר בחורף' וכדו'. 'המלך הקדוש' בימים נוראים, צריך לחזור. בדומה לכך גם אם אדם שכח בברכת המזון לומר את המילים: 'ברית ותורה' ב'ברכת הארץ', שהיא הברכה השנייה של ברכת המזון, או 'מלכות בית דוד' בברכה שלישית של ברכה"ז. או שלא אמר 'אמת ויציב' בשחרית ו'אמת ואמונה' בערבית לא יצא ידי חובתו.
אולם אם אדם התפלל את כל הברכות של שמונה עשרה ופתח וחתם כדין את הברכה ורק באמצע הברכה (כלומר בנוסח הבקשה) הוא החסיר חלק מהמילים – כיוון שפתח וחתם בצורה נכונה, אינו צריך לחזור. כל שכן אם אדם אמר את כל נוסח הברכה אלא שלא קרא בדקדוק הנכון - שפשוט וברור שיצא ידי חובתו.
לכן במקרה שאתה שואל פשוט שלא צריך לחזור ולהתפלל.
מקורות רמב"ם הל' קריאת שמע פ"א ה"ז' משנה ברורה סימן סח ס"ק א.
משנה ברורה סי' סח ס"ק א:שזה שאמרו [בברכות י"א] מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו[א] אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך קצרות אין רשאי להאריכן דעי"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו. כתב הרמב"ם פ"א מק"ש כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכתב הכ"מ פ"א מברכות דוקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח או חתם במקום שאמרו שלא לחתום או[ב] שחיסר מברכות הארוכות התחלת הברכה שמתחלת בשם ומלכות או שלא סיים בשם אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב והובא כל זה במ"א סי' ס"ד ובסי' קפ"ז. ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א עי"ש".
חודש טוב ומבורך ושנזכה שימי החנוכה הללו יהיו מאירים ושמחים לנו ולכל ישראל
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
