התשובה
המשנ"ב מחייב נשים להתפלל שתי תפילות לפחות ביום, שחרית ומנחה,
ואכן כך ראוי. נשים המסוגלות לכך, מן הראוי שתנהגנה כמו המשנ"ב.
אך אשה שאין לה זמן יכולה לסמוך בשעת הדחק על המנהג הקודם.
ולהספק בתפילה אחת ביום. אפשר גם לפצל את התפילה: תפילת
שמונה עשרה היא החשובה ביותר והיא חייבת להיות בזמן. ברכות השחר
יכולות להיות מוקדם יותר, לא יחד עם יתר התפילה. קריאת שמע
יכולה להאמר בנפרד בזמן אחר. אם האשה מוסיפה גם את ברכות
ק"ש הן צריכות להאמר לפנה"צ. אך אם אינה יכולה, היא יכולה
לדלג עליהן.
