תפילה לבעל סטומה

התשובה

למעשה, יש להתיר להתפלל ואף להיות חזן כל עוד השקית הדוקה היטב למגן העור ולא נודף ממנה ריח רע, וראוי שגם תהיה מכוסה. הסבר הדברים להלן:

בדין צואה בשעת קריאת שמע או תפילה, מבואר בגמרא[1] וב'שלחן ערוך'[2] שתלוי בכיסוי, כמש"כ: 'וכסית את צאתך' (דברים כג, יד). לכן, אפילו אם מכוסה בעששית (כלי שקוף), מותר להתפלל כנגד העשישית. לכן מותר להתפלל גם אם נמצאת עליו שקית שיש בה צואה.

ואולם ישנם שלושה חששות נלווים: 1. צואה בגופו או בפי הטבעת. 2. ריח רע. 3. עביט.[3]

1. בצואה מכוסה שהיא על בשרו נחלקו הראשונים. ב'שלחן ערוך'[4] הובאו שתי הדעות, ומסיים 'ונכון לעשות כדברי המחמיר'. ב'משנה ברורה'[5] כתב שבשעת הדחק יש לסמוך על דעת המתירים.

חמורה מזה היא צואה בפי הטבעת, שלכל הדעות אסור לקרות ולהתפלל אפילו כשהיא מכוסה, כיוון שהוא מקומה והיא מזוהמת יותר. וב'משנה ברורה'[6] כתב שגם בדיעבד, שכבר קרא קריאת שמע או התפלל, יחזור ויתפלל. ב'נשמת אברהם'[7] מביא את דעתו של ה'מנחת יצחק'[8] שדן בשאלת הסטומה ומתיר להתפלל כל זמן שהמקום מכוסה, אך חשש לצואה במקומה, ורק התיר בספק, כשאינו יודע אם יוצאת כרגע מגופו. אולם דעת ה'ציץ אליעזר'[9] שאין לצואה שבפתח קולוסטומיה דין צואה במקומה, והובא שכן דעת הגרי"ש אלישיב. ונראה להוסיף שכפי הנוהג היום, שמתקינים מגן עור שמכסה את החור ואליו מחוברת השקית, אין צואה ממש בפתח החור, כיוון שהוא מכוסה במגן.

2. צואה (גם מכוסה) שיש לה ריח רע כדינו כצואה, וצריך להרחיק ארבע אמות ממקום מכלה הריח.[10] גם ריח רע ש'אין לו עיקר' (כגון הפחה), אסור לקרות או להתפלל מדרבנן עד שיכלה הריח.[11]

צואה שמכוסה דינה כריח רע שאין לו עיקר,[12] וצריך שיכלה הריח. לכן, אם נודף לו ריח רע מהסטומה, עדיין אסור. בציוד של היום השקיות בדרך כלל הדוקות היטב, ויש משחות וטבעות לאיטום, כך שאין לחוש מן הסתם לריח רע.

3. ב'שלחן ערוך'[13] מבואר שצריך להרחיק מעביט של חרס או עץ כמו מצואה, גם אם הוא רחוץ יפה ונקי לגמרי ואין ממנו ריח רע,[14] אך של מתכת, זכוכית או חרס מותר להתפלל בקרבתו אם רחוצים יפה. ויש לדון מה דינה של שקית פלסטיק. מובא שם ב'נשמת אברהם' (אות 2) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לעניין קטטר שכיוון שהוא לשימוש חד פעמי, אין עליו דין עביט, וגם מסתבר שדומה יותר למתכת או זכוכית. בכל זאת, ראוי לכתחילה לכסות את השקית משום חשש זה.

[1].    ברכות כה ע"ב.

[2].    שו"ע, או"ח סי' עו סעי' א.

[3].    האם יש עביט בקרבת מקום, ומה ההגדרה ההלכתית של חומרים חדשים כפלסטיק (קטטר).

[4].    שו"ע, שם סעי' ד.

[5].    משנ"ב, סי' עו ס"ק יז.

[6].    שם.

[7].    נשמת אברהם, או"ח סי' עו ס"ה ס"ק ט.

[8].    מנחת יצחק, ח"ו סי' יא-יב.

[9].    ציץ אליעזר, ח"ט סי' ו.

[10].   שו"ע, או"ח סי' עט סעי' ד.

[11].   שם, סעי' ט.

[12].   עי' משנ"ב, סי' עו ס"ק ג.

[13].   שו"ע, או"ח סי' פז סעי' א.

[14].   משנ"ב, לשו"ע שם ס"ק א.