נטיעת אילנות סמוך לבית כנסת
השאלה: שלום:
לגבי נטיעת עץ בכניסה לבית הכנסת האם למעשה צריך להמנע בגלל לא תיטע לך אשרה?
ראיתי ב GOOGLE התייחסות
אבל אין לי מושג מה פוסקי זמניינו פוסקים
עם כי נראה ברחובות וובתי כנסיות שאנשים אינם מוטרדים מזה
יש לי מצב ללכתכילה זאות אומרת העצים עוד לא נטעוים
רק מתכננים לשפר ורצף את הכניסה לבית הכנסת ורוצים גם לטעת...
יישר כח ותודה
להלן העתק הדבק
בהגהות ר' עקיבא איגר לשו"ע, או"ח, סימן קנ, סעיף א, מצוטטים דברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה ו, ט, ועליהם נכתב: "וכתב ר' דוד עראמה בפירוש להרמב"ם, דאפילו אצל בית הכנסת אסור מדרבנן". הפוסקים האחרונים דנו רבות בדברים אלו. 7 רובם לא הסכימו לקביעה זו, ממספר נימוקים:
א. האיסור בבית המקדש הוא בעזרה, ולא בחצר.
ב. אם היה בזה זכר לבית המקדש – היה אסור לבנות בתי כנסת מעץ ולהכניס בהם ספסלים ובימה מעץ.
ג. אין לנו לחדש איסורים שלא נזכרו בתלמוד ובפוסקים, וגם הפוסקים שאחרי רעק"א לא כתבו כך.
על פי הדברים שכתבנו לעיל בהבנת הרמב"ם נראה לדחות את הדברים המובאים בהגהות ר' עקיבא איגר, מנימוק נוסף:
הרמב"ם הדגיש שזהו דין שתלוי ב" אצל המזבח ", וכפי שהסביר הרמב"ם בהלכות עבודה זרה: "מפני שהיה זה דרך העכו"ם נוטעין אילנות בצד מזבח שלהם כדי שיתקבצו שם העם". דברים דומים באשר לטעם לא תעשה זה, כתבו הרשב"ם והרמב"ן לדברים טז, כא.
טעמו של הציווי נרמז בפסוק עצמו: "לא תעשה לך אשרה
– "אשרה" זהו ביטוי שמופיע מספר פעמים בתורה ובנביאים בקשר לעבודה זרה (שמות לד, יג; דברים ז, ה; שם יב, ג ועוד). בולט הפסוק: "כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו" (שופטים ו, ל). מכיון שהגוים נוהגים לנטוע אשרות ליד מזבחותיהם, אסרה עלינו התורה לנטוע כל עץ – בין מאכל ובין סרק – ליד המזבח, דהיינו: בעזרה. וכדברי המנחת חינוך, מצוה תצב: 'שכל העזרה נקראת אצל המזבח'. כך נאמר בגמרא בעבודה זרה (מח ע"א):
איזו היא אשירה? כל שיש תחתיה עבודת כוכבים. ר' שמעון אומר: כל שעובדים אותה. איזו היא אשירה סתם? אמר רב: כל שכמרים יושבין תחתיה ואין טועמין מפירותיה. ושמואל אמר: אפילו אמרי: 'הני תמרי לבי נצרפא' (רש"י: שם עכו"ם שלהם).
בספר המצוות, לא תעשה, יג, כתב הרמב"ם באופן כללי: "לפי שכך היו עושים עובדי עבודה זרה... בבתי עבודתם". ואילו ביד החזקה הוא הגדיר בצורה מדוקדקת יותר את ייעוד העבודה זרה: "מפני שהיה זה דרך העכו"ם נוטעין אילנות בצד מזבח שלהם כדי שיתקבצו שם העם".
אכן הלכות רבות שמקורן במקדש נלמדו גם לדיני בית כנסת, אך כאן זהו דין שביסודו תלוי ב"אצל המזבח". גם כאן הראינו לעיל, שהרמב"ם קיבל בעניין זה את דברי ר' אליעזר בן יעקב, שפירש את הפסוק "אצל מזבח" – כמתייחס לעזרה ולמקדש בלבד, ולא קיבל את דברי תנא קמא, שהרחיב את משמעות הפסוק לכל הר הבית. ברור שאין להרחיב עוד את דברי הפסוק לאסור אפילו מדרבנן, לחצר בית כנסת
