יציאה מבית הכנסת בשעת אמירת "יזכור"
השאלה:
כבוד הרב,
שאלתי נוגעת לעניין של היציאה לפני תפילת "יזכור". זה שנים אחדות נדון הנושא בבית הכנסת שלנו (בית הכנסת העל-עדתי, "הכיפה" בבאר שבע). מתוך כוונה לנסות ולשכנע להימנע מכך. עד שיוצאים כבר צריכים לחזור. עד שלפני זמן קצר התגלגל לידינו נוסח של תפילה שמומלצת להיאמר ע"י מי שזכה והוריו בחיים, בזמן אמירת "יזכור" ובמקום לצאת מבית הכנסת. להלן הנוסח:-
אבי שבשמים א-ל א-לוהי הרוחות, בשעת הזכרת נשמות אלה שהלכו לעולמם, נושא אני עיני אליך א-לוהי, בהודיה מלב שלם על שבחסדך הגדול הורי היקרים (אבי מורי היקר פלוני בן פלוני ואימי מורתי היקרה פלונית בת פלוני) חיים פה אתי.
א-לוהי ברכם בבריאות טובה, ותן להם כוח רב לחיות אתי עוד שנים רבות וטובות. חזק אותי שאוכל לעזרם בכל כוחי ובכל מאודי. עשה שאבין את האחריות הגדולה כלפיהם המוטלות עלי, ואת הזכויות המיוחדות הרבות המגיעות להם כל ימי חייהם.
עמוד לימיני ועזור לי לחיות את חיי ברוח ובדרך בהן חינכוני הורי, ותהיה בי יראתך ואהבתך לעבדך בלבב שלם.
( התפילה נכתבה ע"י הרב קרליבך ממנצסטר, אנגליה).זאת בעצם תפילה לאריכות ימים של ההורים ולמיטב ידיעתי אף נהוגה לפחות בבית כנסת אחד במודיעין!
ועכשיו לשאלות:-
1)האם, באופן כללי, יש מקום להעלות את הרעיון של אי-יציאה בזמן של אמירת "יזכור"?
2)האם אמירת התפילה הנ"ל היא מהווה פתרון ראוי למי שמחליט לא לצאת ובחסדי ה, הוריו עדיין בחיים?
3)האם יש אכן סיבה הלכתית מהותית למנהג היציאה בזמן אמירת "יזכור" מלבד החשש לעין רעה?
4)האם מי שנהג לצאת ועכשיו מחליט לא לצאת, חייב בהתרת נדר?
ולסיום אני מבקש להדגיש שאין בכוונתנו לאסור,חלילה על היציאה (ובוודאי גם שאין לנו הכוח לצעד כזה) אלא רק להמליץ ולהציע (אם, אכן גם כבוד הרב ממליץ).אני גם חייב להוסיף שאנחנו כבר עדים לתוצאות חיוביות של ההצעה ולמרות שעדיין היציאה לא צומצמה, אבל חלק גדול מהיוצאים לקחו איתם את נוסח התפילה ואמרו אותה בחוץ.
אודה מאד לכבוד הרב עבור חוות דעתו בסוגיה.