דיני ע"ז ותפילה כנגד ערוה

השאלה:

בס"ד
לכבוד הרב יעקב אריאל רבה של ר"ג שלום!
1.רציתי לשאול את הרב על הגנים הבאהיים בחיפה שהרב ענה שאין עם זה בעיה. שמעתי בשם מישהו ואיני זוכר אם זה רק אפילו שלדעת הרב (קוק) זצ"ל גם איסלם זה ע"ז ואין בידעתי אם אמר זאת גם מהבחינה ההלכתית ואיני זוכר מי אמר לי ורציתי לשאול את הרב האם הוא מכיר כזה דבר וא"כ האם ע"פ באמת יהיה אסור?
2.בדיני תפילה מול ערוה אצל אישה מה שמדובר שם בסעיף ו זה על מקום הערוה זה הכוונה?
3.האם ההיתר בדיעבר לטפח באישה כאשר לא הסתכל קיים גם בערוה?
4.האם לפי המ"ב ובכלל כאשר לילה יש איסור גם כן בערוה עצמה?

תודה וסליחה על הטרדה

התשובה

הרב יעקב אריאל |

1. האיסלאם הוא עבודה זרה רוחנית ואינו מכיר בתורה ובנבואת משה רבינו, אבל בהגדרות ההלכתיות הוא עדיין אינו ע"ז. בנוסף גני הבהאים אינם לע"ז אלא למין הערצת היופי אבל אין סוגדים להם ועובדים אותם או על ידם.
2. בסימן עה לכאורה כל השימוש במילה ערוה הוא ביחס לאמור בסעיף א באותו סימן ש'טפח במקום דרכה לכסותו' הוא ערוה ולאו דוקא מקום הערוה.
3. ודאי שלא. ההיתר כאשר אינו מסתכל הוא במקום שאותו המקום המגולה רגיל בגילוי כגון שיער באשה נשואה במקומות שרגילים בכך, אבל טפח במקו"א אסור להתפלל כנגדו אע"פ שאינו מביט בו.
4. לכאורה מותר אולם הדבר לכאורה תלוי אף בידיעה ואם הוא יודע שערוה כנגדו והוא יכול להביט בה ומסב עיניו עדיף שלא יאמר דברים שבקדושה שלא יכשל, אולם כל עוד אינו מביט בה מותר לומר דברים שבקדושה.

toraland whatsapp