התשובה
ב"ה י"ד תמוז שנת השבע ה'תשפ"ב
שלום וברכה וכל טוב
בתשובה לשאלתכם, מה אתם רשאים לעשות בכסף שקבלתם תמורת מכירת ארון הקודש והתיבה?
למעשה, בכסף זה אינכם ראשים להשתמש להשתמש לצרכים השוטפים של בית הכנסת ואף לא לקנות בכסף זה ספריה לספרי הקודש.
אמנם אתם רשאים לקנות בהם ספרי קודש במעלה גדולה, כמו חומשים, נביאים וכתובים ש"ס משניות או ש"ס בבלי וירושלמי וכדו'.
להרחבת הדברים:
ארון הקודש ושולחן הקריאה – מוגדרים בפשטות כ"תשמישי קדושה" – בהיותם משמשים ל"חפצי-קדושה" (עפ"י רמב"ם הל' תפילין מזוזה וספר תורה פ"י ה"ד; שו"ע סי' קנד סעי' ג, משנ"ב שם ס"ק ט-י, ט"ז יו"ד סי' רפב ס"ק ח).
אמנם הפוסקים דנו לגבי הנחת תשמישי מצווה בתוך ארון הקודש יעויין באריכות בשו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סי' יט; ובסוף דבריו שם כתב המקילים להחשיב את ארון הקודש כ"תשמיש דתשמיש" ולהניח בו טלית ושופר שיש להם על מי שיסמוכו. כאשר אחד מיסודות ההיתר שלו הוא מפני שספרי התורה בבתי הכנסת הספרדים מונחים בתוך נרתיק ואז הנרתיק נחשב "תשמיש קדושה" וארון הקודש בדרגה פחותה של "תשמיש דתשמיש".
אך חוץ מהעובדה שהגדרה זו שנויה במחלוקת אין הנידון דומה לראיה. (כפי שכתב הגר"ע יוסף זצ"ל (שם, אות טו) שרבינו חיים בן עטר זיע"א (שמחר ט"ו בתמוז יום פקודת שנתו) כותב בספרו "ראשון לציון", שארון הקודש מוגדר כתשמיש קדושה אף אם ידוע לנו בוודאות שהספר לא היה מונח עליו באופן ישיר. ומסתבר שלכן כתב ביביע אומר "המקילים... יש להם על מה שיסמוכו".
כי אף שהגר"ע יוסף לא היקל, אלא בנוגע לשימוש בארון הקודש גם לדברים אחרים, בו זמנית.
אך בוודאי שהכסף שהתקבל תמורת ארון הקודש שנמכר בוודאי שנחשב כסף של "תשמיש קדושה" אף אם ספרי התורה היו מונחים בתוך ארון הקודש בתוך הנרתיקים, כמפורש בדברי הרמב"ם שהובאו גם בשו"ע, לגבי דמי ארון הקודש. וכפי שפסק הרמב"ם (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הלכה ד):
"תיק שהוכן לספר תורה והונח בו וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה אף על פי שהספר בתוך התיק וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה והונח עליו ספר תורה הכל תשמישי קדושה הן.. וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי תשמישי קדושה הן ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש".
וכן פסק במפורש השו"ע יו"ד סי' רפב סעי' יב, שארון הקודש נחשב תשמיש קדושה אף עם הספרים מונחים בו עם נרתיקיהם באופן קבוע.
וטעם הדבר הוא שכיוון שהארון הוכן לקדושת ספר תורה אע"פ שספרי התורה אינם באים במגע ישיר עם ארון הקודש אלא רק עם הנרתיק שלהם. מכל מקום כיוון שהם נעשו לכבוד הקדושה הם מוגדרים כ"תשמיש קדושה" גם בלי מגע ישיר עם ספר התורה. (משנ"ב שם ס"ק ט בשם כמה פוסקים עייש).
לכן כיוון שמכרתם את ארון הקודש ואת התיבה לצרכי בית כנסת אחר, צריך לעשות בכסף שימוש לקדושה דומה או קדושה גדולה יותר.
כשהעצה כאמור היא לקנות בכסף זה ספרי קודש במעלה גבוהה מבחינת קדושתם כגון: חומשים, נביאים וכתובים ש"ס משניות או ש"ס בבלי וירושלמי וכדו'.
אך אין לעשות שימוש בכסף זה, לא לצרכים השוטפים של בית הכנסת בכסף הזה, משום שהם אינם בגדר "תשמישי קדושה" אלא "תשמישי מצווה" בלבד. וכן לא ניתן להשתמש בכסף זה לקניית ריהוט של בית הכנסת . כי אפילו לדעת הר"ן מגילה כז ע"ב; שתשמישי בית הכנסת נחשבים "תשמיש קדושה" עדיין קדושתם פחותה מקדושת ארון הקודש והתיבה שעליה מונח ספר התורה, וכל שכן לדעת הרמב"ן שתשמישי בית הכנסת הם רק "תשמישי מצווה", שהם בכלל אינם תשמישי קדושה. ואפילו ארונות של ספרי קודש גם אם הם ייחשבו כתשמישי קדושה עדיין קדושתם פחותה מקדושת ארון הקודש עצמו.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
.
