טול ברוך אינו צריך לברך - הפסקה בדיבור לצורך הסעודה

השאלה: שלומ לרב כתוב בגמרא מסכת ברכות דף מ עמוד א אמר רב טול ברוך טול ברוך וכו האם אפשר להסביר כך אמר רב אדם שבירך על הפת ולפני שטעם בצע מעט ממנה והושיט לחבירו היושב אצלו ששמע ממנו את הברכה ויצא בה ידי חובתו ואמר לו טול לכ מפרוסת הברכה אינו צריך לחזור ולברך על הלחם לפני שאוכל ממנו שמכיוון שדיבר לצורכ הברכה אין הדיבור נחשב הפסקה בין הברכה לאכילה אבל אם אמר בין הברכה לאכילת הלחם הבא מלח או לפתן צריך לחזור ולברך על הלחם לפני שאוכל ממנו כי דיבור כזה אינו לצורכ הברכה לפי שאפשר לאכול את הפת גם בלי מלח ולפתן ונחשב הפסקה בין הברכה לאכילה אני יודע שמההתחלה עד המילים לפני שאוכל ממנו [הראשון ] [כולל] הם דברי רב ממש אבל משם עד המילים אבל אם אמר [לא כולל] האם אלו דברי הגמרא עצמה שבאים לומר שזו הסיבה שרב אמר את דבריו או שבמשפט הזה רב בעצמו דיבר ? ועוד שאלה מהמילים אבל אם אמר עד המילים לפני שאוכל ממנו [השני] [כולל] הם דברי רב [את זה אני יודע] אבל משם עד הסוף האם אלו דברי הגמרא עצמה שבאים לומר שזו הסיבה שרב אמר את דבריו או שבמשפט הזה רב בעצמו דיבר ?

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | כ"ט כסלו תשפ"ה 10:26

ב"ה כ"ט כסלו - נר חמישי של חנוכה ה'תשפ"ה


                                                        בעניין 'טול ברוך אינו צריך לברך'


שלום רב בתשובה לשאלתך בדברי הגמ' ברכות מ ע"א: 'טול ברוך אינו צריך לברך',


הגמרא מביאה מס' שיטות אלו דיבורים שנעשו בין הברכה לאכילה אינם נחשבים הפסק, וכך בפשטות מתבארת הגמ', בתחילה היא מביאה את דברי רב בלשונו (בגרשיים):

אמר רב: "טול ברוך, טול ברוך - אינו צריך לברך, הבא מלח, הבא לפתן - צריך לברך".

לאחר מכן היא מביאה את דברי רבי יוחנן בלשונו (בגרשיים):  
ורבי יוחנן אמר: "אפילו הביאו מלח, הביאו לפתן - נמי אינו צריך לברך; גביל לתורי גביל לתורי - צריך לברך".

לאחר מכן היא מביאה את דברי רב ששת בלשונו:

ורב ששת אמר: "אפילו גביל לתורי נמי אינו צריך לברך, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: +דברים י"א+ ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת".

וכיוון שרב ששת הכיר את המימרא של רב יהודה מסתבר שאף את הנימוק לדבריו אמר רב ששת.

להלכה אכן פסק הרמב"ם שבכל המקרים הללו אף שלכתחילה אין להפסיק כלל, אך אם אם הפסיק בדברים אלו שהם מעניין הסעודה אינו חוזר ומברך, וז"ל הרמב"ם (הלכות ברכות פרק א הלכה ח):
"כל הברכות כולן לא יפסיק בין הברכה ובין הדבר שמברכין עליו בדברים אחרים ואם הפסיק צריך לחזור ולברך שנייה, ואם הפסיק בדברים שהן מענין דברים שמברכין עליו אינו צריך לברך שנייה, כיצד כגון שבירך על הפת וקודם שיאכל אמר הביאו מלח הביאו תבשיל תנו לפלוני לאכול תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו אינו צריך לברך שנית, וכן כל כיוצא בזה".

וכך גם פסק מרן השו"ע (או"ח סי' קסז סעי' ו).

שנזכה שימי החנוכה הללו יהיו מאירים ושמחים לנו ולכל ישראל 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב 

  

toraland whatsapp