התשובה
1. מן הסתם אנשי כנסת הגדולה.
2. לא ידוע.
3. איני יודע.
מצווה מהתורה שאחר שיאכל אדם פת וישבע יברך לה, מדברים ח,י- ולמדו חכמים שברכת המזון צריכה לכלול שלושה עניינים-
שצריך לברך את ברכת הזן, בה אנו מברכים לה על המזון, שצריך לברך ולהודות על הארץ, ושצריך לברך על הטוב והמובחר שבארץ, היינו על ירושלים (ברכות מח, ב).
המצווה מהתורה, שהמברך יזכיר עניינים אלו בכל נוסח שירצה לפי דעתו ויכולת ביטויו, ובאו משה, יהושע, דוד ושלמה, ותקנו נוסח מובחר ומושלם לפי הטובה שנוספה בימיהם. בשעה שירד המן לישראל תיקן משה רבנו את נוסח ברכת הזן, ועדיין לא נקבע נוסח לברכה על הארץ הטובה. ומשנכנסו ישראל לארץ, תיקן יהושע את נוסח ברכת הארץ ועדיין לא נקבע נוסח לברכה על המקום הטוב והמובחר שבארץ. וכשקבע דוד המלך את ירושלים לעיר הקודש והמלכות, תיקן את נוסח הברכה "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", וכשבנה שלמה את בית המקדש הוסיף "על הבית הגדול והקדוש". כשבית המקדש היה בנוי, היו מבקשים שה ימשיך את קיומו, ולאחר שנחרב, תקנו נוסח שבו אנו מבקשים מה שירחם עלינו ויבנה את ירושלים ויחזיר את מלכות בית דוד למקומה ויבנה את בית המקדש (ברכות מח, ב, רשב"א, רמב"ן, כמובא בב"י קפז, א,
שועה"ר קפז, א-ג). מתוך פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד.
1.אמרו חכמים (ברכות מח, ב) שחובה להזכיר בברכת הארץ את שבחה של הארץ, שהיא ארץ חמדה טובה ורחבה. וכן צריך להזכיר את ברית המילה ואת התורה. בברכה השלישית תקנו להזכיר את מלכות בית דוד, מפני שעל ידי דוד נתקדשה ירושלים, ועיקר ישובה של הארץ וירושלים תלוי במלכות ישראל.
מי הם החכמים שהוסיפו בברכת המזון את שבח הארץ (חמדה טובה ורחבה) ברית מילה,תורה,ומלכות ישראל? באיזו תקופה אותם חכמים הוסיפו את אותן הוספות?
2."כשבית המקדש היה בנוי, היו מבקשים שה ימשיך את קיומו, ולאחר שנחרב, תקנו נוסח שבו אנו מבקשים מה שירחם עלינו ויבנה את ירושלים ויחזיר את מלכות בית דוד למקומה ויבנה את בית המקדש ".
משמע שברכת בנין ירושלים עברה שינוי. האם ידוע לנו מי מהחכמים תיקן את הנוסח של ברכת בנין ירושלים אחר חורבן בית שני? (אותה ברכה שעד היום אנו אומרים אותה)
3.האם נכון לומר שכאשר משה רבינו היה בהר סיני והקב"ה לימד אותו את מצות ברכת המזון הוא אמר לו שהחיוב להודות על שלושה דברים:מזון, ארץ, ירושלים והמקדש?
תודה וכל טוב.
1. מן הסתם אנשי כנסת הגדולה.
2. לא ידוע.
3. איני יודע.