האם ברכה מעין שלוש חיובה מדרבנן או מדאורייתא

השאלה: בזמן שבית המקדש היה קיים שיבנה במהרה בימינו, אדם שהיו לו פירות נטע רבעי והביאם לירושלים, משמע מהגמ' (ברכות ל"ה ע"א) שהיו טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם. לכאורה משמע שלאחריהם חייבים ברכה מדאוריתא (כיום אין לנו אכילה של נטע רבעי). וא"כ האם ברכה מעין שלוש במקורה היא דאוריתא? אודה לכל הרבנים החשובים לתשובה. בברכת חג שמח

התשובה

רבני מכון התורה והארץ | ט"ז ניסן תש"פ 14:00

שלום ומועדים לשמחה

 

אכן נחלקו בזאת הראשונים עיין טור אור"ח סי רט שלדעת הרמב"ם רק ברכת המזון היא דאוריתא אל ברכה מעיין שלוש היא מדרבנן והפסוק רק אסמכתא. ולדעת בה"ג והטור שברכה מעין שלוש היא מדאוריתט כפשט הסוגיה בברכות.

\השו"ע פסק כדעת הרמב"ם 

הנ"מ היא אם ספק אם ברלך או לא האם חוזר ומברך כדין ספק דאורייתא או שלא חוזר כדין ספק דרבנן.

השולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רט סע' ג פסק כדעת הרמב"םשברכה מעיין שלוש היא מדרבנן וז"ל:

'כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו, אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף, חוץ מבה"מ מפני שהוא  של תורה'

וראה משנה ברורה סימן רט ס"ק י שהזכיר מחלוקת זו וחשש לדעה שהיא מדאורייתא שאם שנסתפק לו אם בירך אחריו יאכל עוד מאותו המין שיעור כזית ויברך אחריו ויוציא עי"ז גם הספק שלו וז"ל:
'חוץ מבהמ"ז - והוא שאכל כדי שביעה דאז הוא מחוייב מן התורה ועיין לעיל קפ"ד ס"ד במ"ב. והנה מהמחבר משמע שסתם כהרמב"ם וסמ"ג שסוברין דברכה מעין שלש שמברכין על שבעת המינים הוא מדרבנן אבל באמת יש הרבה ראשונים שסוברין שהוא מדאורייתא וע"כ כתבו האחרונים דמי שאכל כדי שביעה מפירות או תבשיל של שבעת המינים ונסתפק לו אם בירך אחריו יאכל עוד מאותו המין שיעור כזית ויברך אחריו ויוציא עי"ז גם הספק שלו ועיין בפמ"ג שמצדד דאם אין לו מאותו המין יקח ממין אחר שהוא משבעת המינין כגון שאכל פרי עץ יקח מיני מזונות ויכלול בהברכה':

 

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי

toraland whatsapp