ברכת האילנות על פרחים שעדיין סגורים

התשובה

שלום ומועדים לשמחה 

לשון הגמרא 'אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם'.

אכן עלינו לברר מהי ההגדרה של "דקא מלבלבי"?

שו"ת בית היוצר[1] ביאר ע"פ תרגום אונקלוס את הפסוק[2] "והנה פרח מטה אהרון... ויוצא פרח" "ואפק לבלבין", וכן ביאר הערוך באות למ"ד שלבלוב הוא "בלאמע" כלומר פרחים. ולכן השו"ע כתב "אילנות שמוציאין פרח"[3].

אך בשו"ת הלכות קטנות[4] כתב "בפי' הש"ע הוכחתי דבכלל לבלוב הוי הפרחים דהיינו השושנים וגם הניצנים שהם כמו לולבי גפנים". משמע שהגדרת ליבלוב היא יותר רחבה וכוללת גם פריחת הפרחים וגם הוצאת ניצנים. דהיינו כל התחדשות בעץ לאחר החורף. וכן משמע כדבריו בלשון הרמב"ם[5]  "וראה אילנות פורחות וניצנים עולים".

ושמא אפשר לתלות בהבדל זה שתי הבנות בעניינה של ברכה זו, לפי השו"ע שמברכים על הפרח, עניינה של ברכה זו היא, על ההנאה העתידה להיות מאילן זה והנאה זו היא תוצר רק של פרחים, שהם השלב הקודם של הפירות, והברכה בזמן הפריחה היא מבטאת את הוודאות שיש לנו שיזכה הקב"ה אותנו להינות מפירות אילו.  אך דעת הרמב"ם שמברכים על פרחים או ניצנים, כי הברכה היא על ההתחדשות שאנו רואים עתה. כדברי הרא"ה[6]  "וקבעו ברכה זו לפי שהוא ענין בא לזמן והוא ענין מחודש שאדם רואה עצים יבשים שהפריח הקב"ה".

לאור זאת טוב לברך על פרחים אך אם אין לו יכול לברך אף על כל התחדשות וכ"ש על פרחים שעדין לא נפתחו נראה שניתן לברך. 

וכו ראיתי שפסק כן בהגדה של פסח אבוא בם בהוצאת כולל חזוטן עובדיה במגדל העמק עמ' פד

 [1]או"ח סי' יג.

[2] במדבר יז, כג.

[3] וכן כתב המ"ב ס"ק ב

[4] חלק ב סי' כח.

[5] ברכות פרק י הלכה י"ג.

[6] פקדת הלוים ברכות פ"ו דף  קלג.

 בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי