התשובה
דין יציאת פקק הרחם תלוי במחלוקת רבי יהודה וחכמים במשנה במסכת נדה (פ"ג מ"א). לדעת רבי יהודה דימום פקק הרחם אוסר את האישה, ולדעת חכמים הוא איננו אוסר. לכן, הסוגיה תהיה פשוטה, אם נניח את ההנחות האלה:
א. לפני כל לידה יוצא הפקק הרירי, ומעורב בו מעט דם.
ב. מקור הדם הזה איננו דם שיצא מן הרחם, אלא דם שיוצא מצוואר הרחם בתהליך פתיחתו ומחיקתו. כאשר מחיקת צוואר הרחם הושלמה, והפתיחה היא פתיחה מלאה, אנו מניחים בוודאות שיצא גם דם הפקק הרירי.
ג. אם ראינו דם במהלך השלב הראשון של הלידה - שלב הצירים, המחיקה והפתיחה - גם חכמים אוסרים את האישה, כי קיימת חזקה שכל דם שנראה - יצא מן הרחם.
ד. אם לא ראינו שיצא דם, והאישה הגיעה לפתיחה מלאה, אין לנו סיבה להניח שיצא דם מן הרחם, אך אנו יודעים בוודאות שיצא דם הפקק הרירי. רבי יהודה סובר ש'אין פתיחת הקבר בלא דם', היינו ש'אין פתיחת הקבר בלא דם' הפקק הרירי - שאוסר את האישה לדעתו - ולכן האישה נאסרת. לעומתו, חכמים סוברים שדימום הפקק הרירי איננו אוסר, ולכן אם לא ראינו דם, וכל שאנו יודעים בוודאות הוא שיצא הפקק הרירי, האישה איננה נאסרת.
