התשובה
בעידן המודרני מקובל ברוך ה' לדרוש את ה', אבל גם 'לדרוש את הרופאים' שיודעים 'לראות את הנולד' ולסקור את איברי העובר במכשיר אולטרסאונד. היות שהדבר נחשב נורמטיבי, אין זו חדירה לתחום שהקב"ה הסתיר, אלא נתיב במסלול הטבעי שחקק ה' בעולמו. יש בידיעה זו תועלת אפשרית לצורך המשך ההיריון או הלידה, ובהחלט גם גורם מרגיע לזו הזקוקה לכך. לעומת זאת, לידיעת מין העובר אין שום משמעות רפואית, והיא נועדה אך ורק לספק את יצר הסקרנות. מחד, אין בידיעה זו שום איסור הלכתי מפורש, ומאידך – 'תני: שבעה דברים מכוסים מבני אדם... ואין אדם יודע מה בעיבורה של אישה...' (בראשית רבה, פרשה סה פיס' ב), ובעל 'יפה תואר' (שם) מפרש שידיעה מוקדמת זו עלולה לאכזב את ההורים, ובכל מקרה - להקטין את שמחת הלידה.
למעשה, אין לשאלה זו תשובה חד-משמעית, והדבר נתון להחלטת בני הזוג. נציין רק שלעִתים יש לשאלה זו גם משמעות הלכתית-מעשית. כתב בעל 'הרוקח':[1] 'אשת כהן מעוברת מותרת להיכנס באהל המת, דספק ספיקא הוא, שמא היא נקבה, ושמא נֶפֶל'. אמנם רבים משיגים על דבריו[2] ואומרים שבכל מקרה מותר לה להיטמא, כי העובר עדיין חלק ממנה, וגם הטומאה אינה מטמאת את הבלוע, אבל אשת כוהן יכולה לברר לפחות ספק אחד, ואם יש לה בן – הרי לשיטת הרוקח אסור לה להיטמא. אמנם היו שפסקו[3] שראוי לאשת כוהן לברר את מין העובר ולפי הבירור להחליט באיזה בית חולים ללדת, אולם למעשה נראה שאין חובה בדבר.
