התשובה
לחייב לך זוהי מחילה ולא הנחה ושתיהן אינן צדקה ואי אפשר לצאת בהן ידי חובת מעשר כספים. אלא אם מדובר בעני.
האם הנחה לחייב (כמו גם ללקוח), יש בה כדי מצוות צדקה? האם הסכום עליו אני "מוותר" יכול והחשב כצדקה כלפי החייב?
לחייב לך זוהי מחילה ולא הנחה ושתיהן אינן צדקה ואי אפשר לצאת בהן ידי חובת מעשר כספים. אלא אם מדובר בעני.