שלום לכת"ר.
נבקש התייחסותו לשאלות שהועלו בשיעור בהלכות מילה של הרמב"ם
ואינני יודע להשיבם.
א. הרמב"ם אומר ש"מקנת כסף" נימול בו ביום ואפילו ביום שנולד
בו (מילה א, ג) מצד שני הוא אומר במורה נבוכים(ח"ג מט) שהטעם
למילה בשמיני הינו שכל נולד הינו חלש עד יומו השמיני וכדברי
המדרש "ולמה התינוק נימול לשמונה ימים? שנתן הקב,ה רחמים
עליו להמתין לו עד שיהא בו כחו", אם כן המילה לתינוק ביום
הראשון סכנה היא ולמה תינוק בריא מקנת כסף נימול ביום שנולד בו?
ב. לגבי הטפת דם ברית מתינוק שנולד מהול ויום השמיני למילתו
הינו בשבת נחלקו ב"ש ובית הילל שב"ש אומרים שמחללים עליו את
השבת ובית הילל אומרים שלא והלכה הינה שאין מחללים עליו את
השבת אם הוא גר(א, יא) אולם איך נוהגין בתינוק שהוא מקנת כסף
שנימול ביום הראשון לקנייתו והוא נולד מהול?
בכבוד רב
א. לא דרשינן טעמא דקרא. הטעם שבמו"נ הוא טעם כללי משוער
ואין להסיק ממנו להלכה. וברור שאם המילה מסכנת את הולד ביומו
הראשון אין מלים אותן.
ב. נראה שאין מחללים עליו את השבת, אלא ממתינים לאחר השבת
הן משום שהוא מתגייר ע"י זה, והן משום שמילתו ביום הראשון אינה
שמצותו ביום הראשון אלא שמצותו להקדים ככל הניתן.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
