חלוקת צדקה

התשובה

בתנא דבי אליהו (אליהו רבה (איש שלום) פרשה כה) מובא: "הלוא
פרוס לרעב לחמך וגו' (ישעיהו נ"ח ז'), כאי זה צד, יש לו לאדם,
מזונות הרבה בתוך ביתו, ובקש לעשות מהן צדקה כדי שיפרנס אחרים,
כאי זה צד יעשה, יפרנס את אביו ואת אמו תחילה, ואם הותיר יפרנס
את אחיו ואת אחותו, ואם הותיר יפרנס את בני ביתו, ואם הותיר
יפרנס את בני משפחתו, ואם הותיר יפרנס את בני שכונתו, ואם הותיר
יפרנס את בני מבוי, מיכן ואילך ירבה צדקה בישראל". והובא בביאור
הגר"א (יו"ד, רנא, ד) ולפי"ז יש קדימה מוחלטת לקרובים על אחרים
ועניי מקומו קודמים לעניי האיזור וכו'. וכ"נ מס' אהבת חסד (פי"ט
לחפץ חיים) לגבי מעשר כספים וצדקה.
אולם בשו"ת חתם סופר (חלק ב (יו"ד) סימן רלא ד"ה אמנם
ראיתי) כתב: "אמנם ראיתי במורי הפלאה על התורה פ' ראה כי
יהיה בך אביון באחד שעריך דדריש ספרי אביון התאב תאב קודם ושוב
דריש עניי עמך קודמין וכו' ועניי קרוביך קודמין כ' ז"ל לכן הקדים התאב
תאב קודם לומר עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת היינו אם שניהם
צריכים למזון או לכסות אבל אם עניי עירך יש להם כדי חיותם אלא
שאין להם הרוחה כלל לזה עניי עיר אחרת קודמין לעניי עירך דהתאב
תאב קודם עוד דריש בספרי כי יהי' בך אביון בך ר"ל בעצמך היינו
בני ביתו קודמין אף לבני עירו ואמר הגאון ז"ל דלהכי כתיב כי יהיה
בך קודם אביון לומר לעניי בני ביתו וכדומה לא אמרי' התאב תאב קודם
אלא קודמים בכל צרכיהם אפי' לעניי עירך שאין להם מזון ומחיה
כלל". היינו הקדימה היא לפי עומק החסרון ולמי שחסר למזון היום
עדיף על עניי עירו למלבוש וכד'.
הבעיה העיקרית היא שאיננו יכולים להעריך מספיק כמה חסר לזה
לעומת אחר, על המכתבים הנלוים קשה לסמוך אינם מתארים את
המצב במדוייק. המומלץ ביותר להתייעץ עם העובדים הסוציאליים
במחלקת הרווחה המכירים אישית את הנזקק ואם הם באותו אזור ו
מכירים את כל הנזקקים הם יכולים גם לדרג את הנזקקים לפי דרגת
חומרתם
ע"כ הנראה לי שאם במקומך ישנם עניים הרעבים ללחם הם קודמים
לכולם, אבל אם לא, תחלק את הצדקה לשליש במקומך שליש
לאזור, ושליש לכל הפניות האחרות שמא שם יש הנצרכים לצרכים
יותר בסיסיים מאשר בעירך.