קדירה ע"ג קדירה

התשובה

לפני שנדון כמי עליכם (כמשפחה) לנהוג, נדון בשתי האפשרויות
שהבאת.
הנוהגים לפי הב"י (ספרדים) חוששים לבישול אחר בישול בדבר לח
(שיש בו מרק וכד') שנתבשל כל צרכו ואח"כ נתקרר. הנוהגים לפי
פסקי הרמ"א (אשכנזים) אין חוששים לכך, ואעפ"כ אין מחממים בשבת
לח קר לגמרי ליותר מחום של יד סולדת (כ-45 מעלות), אלא
מקפידים שיהיה חם במקצת. בדבר יבש שנתבשל כל צרכו הן
הספרדים והן האשכנזים אין חוששים לבישול אחר בישול.
לפי"ז, לשניכם מותר חימום דבר יבש וקר אף ליותר מחום של יד
סולדת, ומנהגיכם חלוקים בדבר לח ופושר המבושלכל צרכו, שלפי
מנהגיך מותר להביאו לחום של יותר מיד סולדת, ולפי מנהגי אשתך
אסור.
לגבי "פלטה" של שבת היא תוצר של הדור האחרון ולא נהג מדורי
דורות. היא אינה משמשת לבישול, אלא לשמירת חום, ואעפ"כ רבים
מן הפוסקים דורשים שאף לחימום המותר (אצל ספרדים יבש ואצל
אשכנזים יבש ורטוב פושר) יניחו ע"ג הפלטה של שבת בהפסק צלחת
או על גבי קדרה המתחממת על הפלטה. וא"כ אין מחלוקת ביניכם
ושניכם נוהגים כדין.
לגבי חילוק המנהגים ביניכם, אשה הולכת אחר בעלה, וע"כ תעשה
התרת מנהגים ותנהג כבעלה (עי' חזון עובדיה לגר"ע יוסף). וילדיכם
מזיווג ראשון, במידה וכבר יצאו מן הבית ינהגו כ"א כעדתו. ובמידה
והם סמוכים על שולחנכם, אם ניתן - ינהגו כ"א כאביו, ואם לא
ניתן, יתירו את מנהגם. והאמת והשלום אהבו.