התשובה
א. הנאה מחילול שבת
עובד המקבל משכורת על עבודתו המותרת, אינו נחשב כנהנה מחילול שבת, גם אם ידוע שלמעסיק יש כסף לשלם לו את המשכורת עקב איסור.[1] אומנם יש איסור על קבלת רווחים משבת בלא הבלעת ימות החול, כי זה נראה כ'שכר שבת',[2] אבל כאן אין זו קבלת רווחים משבת ובוודאי לא בלי הבלעה של ימות החול.
ב. חיזוק ידי עוברי עבירה
יש לדון אם העובד נראה כמסכים לאיסורי שבת בעבודתו או בקבלת משכורתו, שבכך יש איסור 'מחזק ידי עוברי עבירה' או איסור חנופה.[3] אולם בדרך כלל עובד שאינו אחראי על עבודה הנעשית בשבת, אלא רק על עבודתו המותרת, לא משתמע מעבודתו או מקבלת משכורתו שהוא מסכים לאיזשהו איסור שנעשה בחברה.[4]
ג. מסקנה
למסקנה נראה שאין איסור לעבוד במפעל כזה, אלא אם כן לפי הנסיבות עבודתו או קבלת משכורתו מתפרשות כהבעת הסכמה לעניין אסור. אבל מתוך הנחה שלפחות חלק מרווחי החברה שממנה משולמת המשכורת אינם מגיעים בעקבות מעשה אסור כלשהו, ניתן לתלות שהמשכורת מגיעה משם, ולכן אין בעיה של 'מסייע ידי עוברי עבירה'.[5]
[1]. משנה ברורה, סי' שיח ס"ק ד; שער הציון, למשנ"ב שם ס"ק ז, שם מפורש שהאיסור של מעשה שבת אינו איסור הנאה, ומותר ליהנות מדמי המלאכה.
[2]. משנה ברורה, סי' רמה ס"ק יב.
[3]. גיטין סא ע"א; סוטה מא ע"ב; יראים סי' רמח.
[4]. בשו''ת שבט הלוי, ח''ג סי' כא, אסר מטעם זה על עובד בבית חרושת להכין תוכניות עבודה לפועלים שחלקם יהודים שיעבדו בשבת בבית חרושת. אך ברור שאינו אוסר את עצם העבודה בבית החרושת ואת הכנתן של תוכניות לימות החול, אע''פ שבשבת עובדים שם יהודים באיסור, כי אין השתמעות של הסכמה לאיסור מעצם העבודה במפעל, אלא אם כן מכין תוכניות בעבורם לשבת כפי שהייתה שם השאלה.
[5]. אפשר גם לעיין בתשובה שבקישור הבא, שבה נדונה שאלה שיש לה מן המשותף עם שאלה זו: http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=79940.