שלום לכת"ר.
בהלכות שבת שבספר זמנים פרק שישה עשר מסייג הרמב"ם את
האפשרות לטלטל ברשות ביחיד למצב שבו רשות היחיד קטנה מבית
סאתיים (כ 5000 אמה מרובעות). אולם בהלכה ד הוא
כותב שאם מדובר במקום שאינו מוקף לשם דירה והוא רשות היחיד
שהוא יותר מבית סאתיים מותר לטלטל בו רק אם ארכו גדול מרוחבו
בפחות מפי שניים אבל אם ארכו גדל מרוחבו ביותר מפי שניים
אסור וזה נראה כסתירה למה שנאמר קודם בהלכה א , כלומר שמה
שקובע זה השטח ולא היחס בין האורך לרוחב?
כמו כן בהלכה ה אומר הרמב"ם שאם נפרץ פתח במקום שלא
הוקף לשם דירה מותר לטלטל בתוכו ואפילו שיש בו כמה מילין
(אלפיים אמה) ואז ברור ששטחו גדול מבית סאתיים, הכיצד?
בכבוד רב
התשובה לשאלתך גנוזה בהגדרת מוקף לדירה. בהלכה הראשונה
הרמב"ם דיבר כאשר הוא מוקף לדירה אבל תשמישו לאויר ולכן מותר
ללהשתמש בגודל בית סאתים ללא התחשבות בצורתו. בהלכה ד
המדובר שאינו מוקף לדירה ואעפ"כ מותר אם היחס בין האורך והרוחב
כדוגמת המשכן. בהלכה ה הנושא הוא איך מכשירים מה שלא הוקף
לדירה למוקף לדירה ושם המדובר שמסיר חלק ומגדרו בחזרה לשם
דירה ולכן מותר לטלטל בכולו כיון שכולו דירתו אפילו הוא כמה מילין.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
