נתינת שקדי-מרק עם אטריות בתוך מרק בשבת

התשובה

ב"ה אור לכ"ה שבט ה'תשע"ו

לכבוד

הרב אוריאל בנר

שלום וברכה וכל טוב

תשובה:  לאחר שבדקנו ובררנו את הנושא, מתברר כי המרכיבים של המוצר החדש של "אוסם" נחשבים כמבושלים כל צרכם; שקדי המרק עברו תהליך טיגון בשמן עמוק והאטריות עברו בישול בקיטור-חי, ובפועל הם ראויים למאכל כמות שהם - גם ללא הנחתם במים רותחים. לאור זאת ניתן לומר שדינם כדבר מבושל כל צרכו שמותר להניחו אפילו בכלי ראשון בתנאי שהוא הוסר מהפלטה, ובוודאי שמותר לשים את תערובת שקדי המרק והאטריות בצלחות או בקערות ההגשה.

להרחבת הדברים:

דבר שהוא מבושל כל צרכו והוא יבש לדעת כל הפוסקים מותר להניחו אפילו בכלי ראשון בתנאי שהוא כבר לא על האש עפ"י הכלל ש"אין בישול אחר בישול" בדבר יבש – כפי שפסק מרן השו"ע (או"ח סי' שיח סעי' ד): "אבל דבר שנתבשל כבר, והוא יבש, מותר לשרותו בחמין בשבת..", וכפי שביארו המגן-אברהם (שם ס"ק יד) ובעקבותיו המשנ"ב (שם ס"ק לג) כוונת השו"ע ללמדנו שאין בישול אחר בישול במאכל שנתבשל היטב ביום חול ואינו מאכל עם רוטב. לפיכך, מותר להניח אותו בתוך סיר הבישול, אבל בתנאי שהוא כבר הוסר מהאש. כיוון שאסור להניח אוכל בשבת אפילו על אש גרופה וקטומה אפילו אם הוא יבש ומבושל כל צרכו, משום שפעולה זאת נראית כבישול שעושים ביום חול. דברים אלו מתבארים על פי הגמ' (שבת לח ע"ב) האוסרת להחזיר סיר על גבי הכירה אם כבר הניח את הסיר על הרצפה, כיוון שהדבר נחשב כנתינה לכתחילה (חידושי הרשב"א שבת לח ע"ב ד"ה מכלל ועוד ראשונים וכן פסק השו"ע או"ח סי' רנג סעי' ב). אמנם כשמדובר בנתינת דבר מבושל כל צרכו לסיר שעל פלטת שבת יש אוסרים כמו בכירה רגילה אע"פ שהיא גרופה (שמירת שבת כהלכתה פ"א סעי' יח, "אור תורה" טבת תשמ"ג). אך יש מתירים להחזיר על פלטה של שבת שאין בה מיחזי כמבשל (כפי שפסק מו"ז בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז סי' כח אות ח, שו"ת יחווה-דעת ח"ב סי' מה, מנוחת אהבה ח"ב פ"י סעי' כח), אך ברור שמן הראוי לא להסתמך על קולא זו במקרה שלנו, כיוון שניתן להניח את שקדי המרק והאטריות לאחר שמורידים את הסיר מהפלטה.

מאידך מוצרים כמו "מנות חמות" שעוברים תהליכי הכנה חלקיים במפעל ובסופו של התהליך הם עדיין אינם ראויים לאכילה – לדעת כל הפוסקים אסור להניחם בין בתוך כלי ראשון או לערות עליהם מכלי ראשון ואפילו להניחם בכלי שני אסור אם הוא רותח. כיוון שחלק מהרכיבים של ה"מנה חמה" אינם מבושלים כל צרכם והם קלי-בישול שעשויים להתבשל בכלי שני. לפיכך ניתן להקל לערות עליהם מים מכלי שני (עפ"י שו"ע או"ח סי' שי"ח סעי' ד מג"א ס"ק טו ומשנ"ב ס"ק לה, שמירת שבת כהלכתה פ"א סעי' מו, וסעי' נג). אך יש אוסרים אפילו בכלי שלישי לא בגלל פעולת הבישול, אלא משום שכל פעולה בשבת המכשירה את האוכל והופכת אותו כראוי לאכילה יש בה איסור "מכה בפטיש" ולדעתם אין אפשרות להכין "מנה חמה" בשבת (לבוש או"ח סי' שיח סעי' ד, ובפמ"ג שם, שו"ת רב פעלים ח"א סי' טז). למעשה ניתן להקל שאין לחשוש למכה בפטיש באוכל (עפ"י ביאור הלכה סי' שיח סעי' ד ד"ה והדחתן ושו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סי' לה). אך המחמיר תבוא עליו ברכה.

אולם במקרה הנידון בשאלה של "שקדי מרק עם אטריות" - מותר להניחם בכלי ראשון לאחר שהוסר מהאש. כיון שכל המוצרים שבשקית מוגדרים כדבר מבושל כל צרכו. כי השקדי-מרק עברו טיגון בשמן עמוק הנחשב כבישול ולפיכך מותר להניחם בשבת בתוך סיר מרק רותח לאחר שהוסר מהאש (שמירת שבת כהלכתה פ"א סעי' סא, מנוחת אהבה ח"ב פ"י סעי' לו). כמו כן גם האטריות שבמוצר עברו תהליך של בישול בקיטור-חי כשהם עוברים על סרט-נע במפעל ואחרי זה ייבוש בחום. אך כיוון שהן ראויות לאכילה כבר בשקית הן שונות מדין הרכיבים של ה"מנה חמה" שחלק ממרכיביה אינם ראויים לאכילה. חשוב להדגיש שהמוצר החדש של "אוסם" אין בו דברים אפויים שבהם מנהג פוסקי אשכנז להחמיר שאינם נחשבים כמבושלים, ולדעתם יש בישול אחר אפייה (כדעת היראים סי' רעד, הוב"ד בב"י סי' שיח אות ה, רמ"א או"ח סי' שיח סעי' ה' בהגה, שמירת שבת כהלכתה פ"א סעי' יב). 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב