שלום רב!
אני מצטער מראש על אורך השאלה. אני מאוד מאוד מבקש מהרב
אם יוכל לענות על שאלתי. זו שאלה שמטרידה אותי כבר שנים
למרות שהיא לכאורה מאוד קטנה ופשוטה.
לפני הרבה שנים (7-6) בליל שבת אחד היה קצר חשמלי בבית.
אבא שלי אמר שאי אפשר להמשיך כך את השבת אז הוא הרים את
אחותי הקטנה כדי שתרים את המפסק. כיון שהיא היתה מאוד קטנה
היא לא הצליחה אז בשלב כלשהו אבא שלי עזר לה וכנראה הרים
לה קצת את היד כדי שהמתג יעלה.
השאלה שלי היא לגבי איסור הנאה ממעשה שבת. שאלתי לפני כמה
זמן את הרב את השאלה הזאת בטלפון והוא ענה לי בתקיפות (וזה
היה טוב!) שאין שום בעיה ולא הגיוני שאני מתעסק עם שאלה כ"כ
ישנה שהיא כבר כלל לא רלוונטית. אלא שמכיון שאני לומד בישיבה
ומתרגל בלימוד גמ' והלכה לא לקבל שום הנחה כמובנת מאליה,
השאלה הזאת חוזרת ומטרידה אותי. אם הרב יוכל לקרוא בסבלנות
את שאלותי ולענות לי על כל נקודה ונקודה ע"מ שאני אוכל להיות
שליו ולשכוח מהשאלה הזאת. אז למה יש בעיה:
1) באופן פשוט המעשה שאבי עשה מוגדר כמזיד. למרות שאפשר
להתחיל לומר שאבי חשב שאין ברירה, ושזה בסדר שהוא עוזר
לאחותי כי הוא לא עושה ממש בעצמו וכו' וכו', אבל ראיתי מובא
בכמה ספרים שלעניין מעשה שבת גם אם העושה לא ידע בודאות
שאסור, כל שלא בירר את הדין כראוי זה מוגדר מזיד. (למשל
בילקוט יוסף מביא שמי ששאל אדם שלא מוסמך לפסוק, וטעה-זה
מוגדר מזיד).
2) אם זה מוגדר מזיד - לעושה בעצמו אסור עולמית, ולאחרים
מותר במוצ"ש. ב"שמירת שבת כהלכתה" הדק, מובא בשם הארחות
חיים - שלמרות שלאחרים מותר במוצ"ש אפי' אם נעשתה המלאכה
עבורם, בני המשפחה והסמוכים על שולחנו כלולים בעושה עצמו וגם
להם אסור עולמית. (למרות שהמ"ב לא כתב כן במפורש אין הכרח
לכאו' שהוא חולק על זה). אם כן במקרה שאני מתאר לכל בני
המשפחה אסור עולמית.(ולכל הפחות לאבי).
3) אלא שלכאורה הפשטות היא שברגע שכיבו את האור והדליקו
מחדש כבר אין שום בעיה. אבל גם זה לא כ"כ פשוט בגלל
שבמוצ"ש לא כיבו את המפסק הראשי אלא סתם את המתג הרגיל
ואז לכאורה לא בוטלה ההנאה כי עדיין נהנים מזה שיש זרם חשמל
בבית למנורות ולשקעים ולטלפון וכו' וכו'. (אני מודה שאפשר להסתכל
גם אחרת ולומר שההנאה היא לא שיש זרם חשמל בבית אלא עצם
זה שהאור דלוק - וההנאה הזאת בוטלה כי האור כובה, ולגבי
השקעים אפשר לומר שאין שום איסור שיהיה זרם חשמל אם זה לא
מדליק כלום אז אין איסור להנות מזה, אבל אין הכרח לכאו'
להסתכל על זה ככה ואפשר לומר שסוף סוף הרמת המפסק היתה
איסור תורה וזה לא בוטל).
4) וגם אחרי כל זה אפשר לומר שאין שום בעיה כי בטח מאז קרה
עוד כמה קצרים, או שאני יכול עכשיו לכבות ולהדליק (ועשיתי זאת)
אלא שעדיין מטריד אותי 2 דברים:
1) זה סתם מפחיד לחשוב שבמשך כל הזמן עד שהמתג נפל
נהננו כל הזמן ממעשה שבת.
2) אולי יש בעיה של הנאה עקיפה ממעשה שבת. למשל כל מה
שעשינו בעזרת האור או הטלפון וכו' - אולי זה מוגדר כהנאה עקיפה
מהרמת המפסק ואסור להנות מזה? אז למרות שהפשטות היא שאין
איסור בהנאה עקיפה וכך ראיתי לכאו' באגרות משה ובמנחת שלמה
ועוד, אבל גם הצלחתי להבין שזה שאלה מורכבת ויש מצבים שכן
יש בעיה בזה וכיון שאני לא הצלחתי להגיע להגדרה חותכת מתי יש
בעיה ומתי אין בעיה זה מטריד אותי. (למשל ראיתי במפורש
שכותבים שאם אדם הדליק אש בשבת ואח"כ שם עליו סיר וחימם
אוכל בלי לעבור על איסור מבשל יש איסור מעשה שבת - למרות
שזה הנאה עקיפה שהרי ההנאה עצמה היתה להניח את הסיר על
האש. ומצד שני יש מצבים שאין בעיה. אז מה ההגדרה?)
זה פחות או יותר השאלה. אני ממש מתחנן לרב שיאמר לי על כל
חלק שכתבתי אם זה נכון או לא (ולא רק באופן כללי, אחרת נראה
לי שעדיין אהיה מוטרד). זה מטריד אותי בצורה שלא תאמן. אני
יכול לשבת בסדר בוקר בישיבה ופתאום להתחיל לחשוש שאסור לי
להנות מהגמרא או ממשהו אחר כי זה הושג באופן עקיף ע"י
החילול שבת, ואולי זה מצוה הבאה בעבירה וכו' וכו' וזה מונע ממני
להתקדם בלימוד לפי מה שאני מסוגל. אולי זה קצת בעיה בגישה
לשאלות ההלכתיות או משהו כזה אבל נראה לי שמה שכתבתי
בשאלה זה מאוד הגיוני וזה לא אובססיה או משהו כזה. הבעיה
העיקרית שלי כשעונים לי דברים לא מוכרחים היא שאני אומר
לעצמי שאולי עוד כמה שנים כשאהיה בעז"ה פוסק בעצמי אחשוב
אחרת ואז אצרך להפסיק כל מה שנהגתי עד עכשיו וכו'. בקיצור
אם זה בעיה בגישה אשמח אם הרב יעזור לי. לקחתי לעצמי
פרויקט שהבעיה הזאת תיפתר לגמרי כדי שבזמן הבא אוכל להתרכז
כמו שצריך.
בתוד"מ וסליחה שוב על האריכות.
אני חוזר עוד פעם על כך שאין שום נפקא מינה למעשה ממה שאביך
עשה לפני שנים. אם אביך היה פונה ומבקש תיקון היה מקום להיכנס
לפרטי פרטים אולם אתה פונה ואין לך שום נפ"מ.
ולגופו של עניין מתיאורך לא ברו אם אביך עשה אתת המעשה או
אחותך הקטנה שאינה חייבת, ולכן אין כאן מעשה שבת. ואע"פ שאיננו
מתירים זאת אלא באיסור דרבנן סו"ס מעשה שבת אין כאן. וא"כ אין
מקום לכל שאלותיך. כ"ט ובהצלחה.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
