מדידה מטאורולוגית בשבת

התשובה

לשם מתן התשובה ביקרתי בבית דגן, במרכז החיזוי הלאומי, וראיתי מקרוב כמה מאמצעי המדידה. בנוגע למדידת התאדות המים, כתב לפני כמה עשרות שנים הרב ישראל רוזן ז"ל מאמר בתחומין כרך ג. כאן אתייחס למדידת כמות הגשם, אותה מדידה שמודדים כ-400 מתנדבים ברחבי הארץ יום יום בשעה 08:00. המתקן מורכב מצינור מתכתי בקוטר קבוע, כ-20 ס"מ, בראשו משפך, ותחתיו מניחים בקבוק שאליו מתנקזים מי הגשמים. בשעה 08:00 מחליפים בקבוק, ואת מי הגשם שהצטברו ביממה האחרונה מוזגים לתוך משׂורה מדויקת. אחרי ההעברה למשורה, רושמים את כמות מי הגשם שהצטברה ומעבירים דווח למרכז החיזוי הארצי.

חז"ל אסרו למדוד בשבת למעט מדידה של מצווה,[1] משום שהמדידה נחשבת למעשה חול או שמא ירשום, חשש שאכן רלוונטי מאוד בנידון דנן, שכן הנוהג הוא לדווח מייד בתום המדידה את כמות הגשם שנמדדה. עם זאת, נראה שאם שפיכת המים מהבקבוק למשורה תיעשה בשבת, אך המדידה של המים תיעשה במוצאי שבת, הדבר מותר.[2] אך יש להיזהר שלא לדבר על עניין המדידה בשבת, משום שהמדידה אינה לצורך שבת.[3] כמו כן יש להתיר פעולה זו משום שלמדידה יומיומית של כמות המשקעים יש, כאמור, השלכה של ממש על ניתוח נתוני האקלים ותכנון פעילויות רבות – ציבוריות, כלכליות, התיישבותיות ואחרות. בכמה מקומות מצאנו שההלכה מתייחסת לצורכי רבים כאל צורכי מצווה, וכתב הש"ך[4] שמדידה לצורך רבים לא נאסרה בשבת. אלא שמכיוון שאפשר לערוך את המדידה במוצאי שבת, בלי שהדבר יפגע בצורכי הרבים, יש לעשות כן. זאת ועוד, אין לחשוש בהעמדת הבקבוק החדש משום הכנה משבת לחול, משום שאין דרך אחרת למדוד את הגשם שירד בשבת.[5]

אם כן, הלכה למעשה, מודדי הגשם רשאים להניח ביום שישי בשעה 8:00 בקבוק ריק חסר שנתות מדידה (כפי שעושים בדרך כלל), ובשבת בבוקר להחליפו בבקבוק ריק. אם יש רק כלי שיש בו שנתות, אפשר להשתמש בו, אך בלי להסתכל במיוחד כמה גשם היה (ב'משנה ברורה'[6] מתיר אף שימוש בשנתות, אבל בגלל שבנידוננו אין שום צורך שתיעשה מדידה בשבת, נראה שאין להסתכל בכוונה על השנתות כדי לבדוק כמה גשם ירד). את העברת המים מיום שבת בבוקר למסורה לצורך מדידה, יבצעו לאחר צאת השבת, ורק אז ידווחו לשירות המטאורולוגי.

[1].     שבת פכ"ד מ"ה; ביצה פ"ג מ"ו ועוד.

[2].     על פי שו"ע, או"ח סי' שכג סעי' ב.

[3].     על פי דברי המשנ"ב סי' שכג ס"ק ח.

[4].     ש"ך, חו"מ סי' עג ס"ק כב.

[5].     על פי שו"ת מהרש"ג, ח"א או"ח סי' סא.

[6].     משנ"ב סי' שכג ס"ק י.