'לינר' – נרות שבת חשמליים

התשובה

מכון צומת פיתח נרות שבת חשמליים בעלי יתרונות גדולים, כפי שהתבארו במאמר מקיף ב'תחומין' כרך לה (תשע"ה). הרב ב"צ אבא שאול[1] התיר הדלקת נר שבת בחשמל רק אם התאורה פועלת על סוללות ולא אם היא מחוברת לזרם החשמל הכללי. טעמו הוא שהזרם הכללי מתחדש בכל רגע, והרי זהו כוח שאיננו קשור להדלקה הראשונה, וגם חומר הבעירה איננו נמצא אז לפנינו. כידוע, בכל רגע מגיע בחשמל זרם חדש שכלל לא היה בעת ההדלקה הראשונה, ולא נחשב שהאישה הדליקה את האור הבא לאחר מכן. מאידך גיסא, בנורת חשמל הדולקת מכוח סוללה (בטרייה) או מצבר, אפשר לקיים לכתחילה מצוות הדלקת נרות בברכה. אבל נורה הדולקת מחיבור לזרם החשמל הכללי – אין יוצאים בה ידי חובת הדלקה. כדברים הללו הביא גם בעל 'שמירת שבת כהלכתה' בשם הרש"ז אויערבאך,[2] להבחין בין נר חשמלי על סוללה לבין זה המחובר לרשת החשמל הכללית. כך גם פסק הרב מרדכי אליהו זצ"ל:[3]

בבית מלון שלא מאפשר הדלקה בחדרים, וכן בבית חולים שלא מאפשר להדליק בחדרים, תדליק בחדרה בברכה על שני פנסי להט שמופעלים על־ידי סוללה שמחזיקה עד זמן השינה.

למסקנה, סוללה עדיפה על נורה חשמלית הניזונה מרשת החשמל. אגב, נרות אלו נחוצים מאוד לבני עדות המזרח המקפידים, עפ"י דעת מרן ה'שלחן ערוך', שכל אישה תדליק במקום אחר, ובהדלקה בחדרי שינה יש בעיית בטיחות.

לעניין חנוכה: ה'לינר' החשמלי אינו כשר לנר חנוכה, לא להדלקה ובוודאי לא לברכה. בחנוכה יש חובה להדליק נרות שיש בהם אלמנט דמוי שמן, כמו בנרות המקדש שבהם התרחש הנס. סוללה חשמלית לא נחשבת לעניין זה כמאגר 'שמן' או כחומר בעירה. כך פסק גם הרב עובדיה יוסף זצ"ל.[4]

[1].   אור לציון, ח"ב פרק יח סעי' יב.

[2].   שש"כ ח"ב, פמ"ג סעי' ד, הערה כב.

[3].   קול אליהו, פרק ו, וכן שו"ת מאמר מרדכי, סי' יג.

[4].   שו"ת יחוה דעת, ח"ד סי' לח.