התשובה
בשו"ע (ס' רמז ס"ו) לא מוזכר חילוק שבין לכתחילה לבין דיעבד.
וכנראה שנהגו לקנות מכס מתוך הנחה מראש שבשבת יגבה קבלן גוי
את המכס.
אולם בנ"ד נראה שהדבר הוא בדיעבד, כי לפי דבריך, המועצה
תוציא מכרז בכל מקרה, וייתכן שיזכה במכרז קבלן יהודי אשר יעבוד
ל"ע בשבת. אנו יכולים א"כ להציל את השבת מחילולה ע"י קבלן
גוי. וא"כ הדבר דומה קצת לדיעבד.
אם כי יש כאן פרהסיא חמורה. אין לך פרהסיא גדולה מזו כשקבלן
גוי בא עם רכבו ופרשיו וכל כליו ומתקן צינורות מים בשבת לעין כל.
מאידך, המג"א כותב שנהגו להתיר את ניקוי הרחובות ע"י קבלן גוי.
אם כי לענ"ד צ"ע איזה היתר קבלנות יש כאן. קבלנות פירושה
שהקבלן מחלל שבת אדעתא דנפשיה. אנחנו נותנים לו עבודה
בקבלנות, ומצידנו המלאכה יכולה להיעשות גם ביום חול, אלא שהקבלן
משיקולים שלו עושה את המלאכה בשבת. משא"כ במלאכה הנמסרת לו
שתיעשה בשבת דווקא. אולם כנראה נהגו לסמוך על כך, שלא
אומרים לו לחלל שבת להדיא, אלא רק מוסרים לו קבלנות שעליו
לנקות את הדרכים מכל לכלוך שהוא, וממילא יוצא שגם את לכלוך
השבת עליו לנקות. וצ"ע.
וכמדומני שגם בבני ברק סומכים על היתר זה של קבלן גוי המבצע
עבודות דחופות בשבת. וכנראה שכך נהגו ישראל מקדמת דנא.
מה שחשוב שההסכם בין הקבלן הישראלי לבין הגוי ייעשה כהלכה.
דהיינו שכל שכר השבת יהיה שייך לגוי בלבד. ורק בתחילת ההסכם
ישלם הגוי לישראל סכום סמלי על קניית זכותו להיות קבלן... בשבת.
אולם סכום זה צריך להיות קטן שלא יתפרש כאילו הישראל נהנה
ממלאכת השבת של הגוי.
