התשובה
זה לא מדוייק, כיון שלנכרי המלאכה מותרת בכל מקרה ואילו לפי
פסיקתך לאחר אסור לעשות מלאכה זו. והמקורות בתשובה הקודמת
הובאו לשם הדגמה, אבל לא להשוואה מוחלטת.
לגבי השאלות המיוחדות:
נראה לי שבאיסור דרבנן אי"צ להודיעו ומשום כבוד הבריות מותר
לאכול אצלו בלי לשאול אבל בדבר האסור לך מדאורייתא, יש בכך
האכלה לאדם דבר האסור לו, ודומה הדבר לנתינת יין לנזיר, וע"כ
עליך להודיע ולנהוג לפי פסיקתך.
לגבי הערמה, נ"ל שאם פסיקתך שונה באיסור גברא בלבד יש בכך
הערמה, אולם אם האיסור הופך להיות איסור חפצא דהיינו אוכל
שאסור לפי פסיקתך נראה שיש בכך יותר מהערמה שהרי תאכל את מה
שנתבשל באיסור (לפי פסיקתך).
ולדוגמא, במקומו של ר' יוסי היו אוכלים עוף בחלב (שבת קל ע"א).
וכי מותר למי שאינו נוהג כר' יוסי לבקש מאחר שיכין לו עוף בחלב? הרי
סו"ס הוא אוכל דבר האסור לו.
ושאלתך מעניינת וצריך לעיין בה היטב.
